מאחורי גבם – הפרת הזכות להליך הוגן בהליכים מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
מדי שנה בשנה מוגשות לבתי המשפט לענייני משפחה בישראל כ – 14,000 בקשות מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן – "חוק הכשרות המשפטית"). אף שהליכים אלה נועדו להגן על האדם ולשרת את טובתו, תוצאתם עלולה להיות קשה עבורו ויש בה כדי לפגוע בזכויותיו החוקתיות לכבוד, חירות, קניין, אוטונומיה וזכויות נוספות.
מינוי אפוטרופוס מקנה לאפוטרופוס סמכויות לפעול בשם האדם: לקבוע את מקום מגוריו, לנהל את כספו ונכסיו ולקבל החלטות בענייני גופו. למינוי זה אף נלווית סטיגמה קשה הפוגעת בכבודו של האדם. גם הליך 'לשמירת עניינו של האדם' בהתאם לסעיף 68 לחוק הנ"ל, עלול לפגוע קשות באותן זכויות, באשר הוא חולש בדרך כלל על עניינים דחופים כגון החלטות בעניין טיפול רפואי ו/או ניתוח או העברה דחופה למסגרת מוסדית. קשה מכולן היא הפגיעה במכלול הזכויות הללו בהליך הכרזה על פסלות דין.
אף שלאחרונה, בתיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , הוספו בחוק הוראות מהותיות רבות המפחיתות את עוצמת הפגיעה ומעניקות משקל רב לרצון האדם, עדיין מעמדו של אדם שמונה לו אפוטרופוס הנו שונה מאדם רגיל וכשרותו המשפטית מוגבלת דה-פקטו בהיבטים רבים.
למרות שמדובר בהליכים שב'דיני נפשות' שמשמעותם גורלית לחיי האדם, וראוי היה לאפשר לאנשים נשואי ההליכים הללו קיום דיון בהליך, במסגרתו יהא באפשרותם להביא חוות דעת עצמאית מטעמם, לחקור את עדי הצד שכנגד ולהישמע בפני בית המשפט - זכויות אלה נשללות מהם כעניין שבשגרה ובניגוד לחוק.
מנתוני הנהלת בית המשפט, התברר כי רק ב- 10% מההליכים מכוח חוק הכשרות המשפטית נערך דיון בבית המשפט (ורק בחלק קטן עוד יותר, נוכח האדם נשוא ההליך באותם דיונים).
יתירה מזו, ממקרים רבים שהגיעו לידיעתנו ולידיעת 'בזכות', עולה כי כתבי בי-דין אינם מומצאים למשיב המרכזי דהיינו האדם עצמו – החל מהודעה על הגשת ההליך, דרך המצאת הבקשה הפותחת את ההליך, תסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין, וכלה בפסק-הדין ו/או החלטות אחרות הניתנות במהלכו. בנוסף, מתן פסקי דין והחלטות במקרים הללו מצביעה על כך שבתי המשפט אינם מוודאים קיום אישורי מסירת כתבי בי-דין למשיבים הללו בטרם מתן החלטות ופסקי דין.
כל האמור לעיל מסכל את אפשרותו של האדם עצמו, המשיב המרכזי בהליך, להתגונן מפני הבקשה ואף לערער על פסק הדין הניתן בעניינו ומנוגד מכל וכל לעקרונות ההליך ההוגן.
בדוח זה נעמוד על שורשיה של הזכות להליך הוגן בהיסטוריה של העמים ועד להתמסדותה במשפט הקיים בישראל, תוך התמקדות ביישומה בהליכים הנוגעים לכשרותו המשפטית של האדם במשפט בישראל והשוואתו למספר מדינות בעולם. לבסוף יכלול הדוח המלצות לתיקון מצב זה.