פורסם הדו"ח המסכם של הוועדה להגנה על חסרי ישע וקטינים במערכות הבריאות והרווחה

השבוע פורסם הדוח המסכם ומסמך ההמלצות של 'ועדת מוגנות חסרי ישע וקטינים במערכות הבריאות והרווחה'. הוועדה הוקמה בסוף שנת 2021 בעקבות הרצח המזעזע של ליטל יעל מלניק ז"ל. כבר אז כשהוועדה התכנסה, הגשנו לה נייר עמדה בו הצבענו על כך שהבעיה השורשית טמונה בעצם החיים של אנשים עם מוגבלות במוסדות, ולא בקהילה. כלומר הפתרונות עליהם המליצה הוועדה לשאלת המוגנות יתנו מענה חלקי מאד לאנשים המתגוררים במוסדות כיוון שלא יפתרו את הבעיה מהשורש. הצבענו על כך שהניסיון בארץ ובעולם מראה כי אנשים עם מוגבלות המתגוררים דרך קבע או דרך ארעי במסגרות סגורות, חשופים במידה רבה יותר לפגיעה בזכויותיהם בשל היותן מסגרות מבודדות, רחוקות מהעין הציבורית ובשל פערי הכוחות ויחסי התלות בין האנשים עם המוגבלות המתגוררים במסגרות אלו לבין הגורמים המטפלים בהם. לפיכך טענו שאחד הצעדים ההכרחיים למניעת הפגיעה ב'חסרי ישע' הוא הוצאתם של אנשים עם מוגבלות ממוסדות לקהילה. בנוסף, הדגשנו את הצורך בהקמתם של מנגנוני פיקוח ובקרה עצמאיים ובלתי תלויים, חיצוניים למשרדים האחראים על מתן השירותים (בריאות ורווחה).

דוח הוועדה שפורסם השבוע כולל שורה ארוכה של המלצות הנוגעות לצורך בהאחדת נהלים, מתן הכשרות לצוותים, כלי אכיפה ועוד. אבל לצערנו המלצות הוועדה לא נוגעות לחלק מבעיות השורש במערכות הבריאות והרווחה, בראשן בעיית המיסוד.

הוועדה אמנם לא התייחסה רק לאנשים עם מוגבלות ולא רק לאנשים שמתגוררים במסגרות דיור וקבעה כי כל אדם המטופל במערכות הבריאות והרווחה הוא "טעון מוגנות". יחד עם זה מצער שהוועדה לא מצאה לנכון להתייחס באופן ספציפי למי שנתונים במידה רבה בסיכון לפגיעה. בדוח הוועדה מצוין כי: "ככל שמוסד גדול יותר ומעסיק יותר צוות והתחלופה תדירה יותר, כך עולה הסיכון להזנחה גופנית ומנטלית, וגדל מספר מקרי ההתעללות" וגם מזכירים את דוח ועדת דותן שפורסם בינתיים, אבל לא ממליצים על סגירת מוסדות ומתן שירותים בקהילה, כפי שעשתה ועדת דותן.

הוועדה גם מציינת ש "קיים תת-דיווח של הנפגעים ומשפחותיהם בשל חשש להתלונן. הסיבות לכך הן פחד מפגיעה במטופלים עקב תלותם, וחוסר אמון במערכת שתטפל בתלונה. תשישות החמלה, המתבטאת בזלזול ואדישות של הצוותים כלפי מי שמתלונן מגבירים תחושה של חוסר אונים", אלא שבמקום להמליץ על הקמתה של נציבות בירור תלונות עצמאית ובלתי תלויה (אומבודסמן), חיצונית למערכות המופקדות על מתן השירותים, הפתרון שהוועדה ממליצה עליו הוא מינוי אחראי מוגנות בתוך המסגרות הטיפוליות, וכן במטה משרדי הבריאות והרווחה. לא ברור כיצד אחראי מוגנות שיהיה חלק מהמערכת עצמה יאפשר להתגבר על חוסר האמון במערכת ועל הפחד מפגיעה במטופלים.

אנחנו בבזכות קוראים ליישם במלואן את המלצות ועדת דותן ולהביא לסגירה של כלל המסגרות המוסדיות תוך פיתוח מענים שיאפשרו לכלל האנשים עם המוגבלות לממש את זכותם לחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה ולהקים מנגנון ברור תלונות חיצוני, עצמאי ובלתי תלוי, שיוקנו לו סמכויות בירור ואכיפה, כמתחייב מהאמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות❗