הצעת החוק למניעת אפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי אושרה בקריאה שניה ושלישית בכנסת

הצעת החוק, אותה יזמנו בבזכות, נועדה לתקן שורה של חוקים העוסקים בעיקר ברישוי מקצועות הבריאות והטיפול, כמו פקודת הרופאים, חוק הפסיכולוגים, הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, חוק העובדים הסוציאלים ועוד, בהם 'מחלת נפש' נכללה תחת הגדרה של 'מחלה מסכנת'. על פי חוקים אלו, כאשר היה חשש כי למבקש רישיון או למי שכבר עוסק במקצוע יש 'מחלה מסכנת', ניתן היה לזמנו לוועדה רפואית לשם בחינת כשירותו ובמצבים מסוימים אף להתלות את רישיונו עוד בטרם הסתיימו ההליכים בוועדה הרפואית. הזיהוי שנוצר בלשון החוק בין 'מחלה מסכנת' ל'מחלת נפש', סימן אנשים המתמודדים עם אבחנות פסיכיאטריות כ'חשודים מידיים' כמי שאינם כשירים לעסוק באותם מקצועות ובכך אפשר למעשה אפליה מובנית כלפיהם. בנוסף, ההגדרה הביאה למצבים בהם אנשים נדרשו לחשוף מידע אישי ורגיש על מצבם הנפשי כחלק מהליך קבלת הרישיון ולעתים אף בשלב ההרשמה ללימודים, תוך פגיעה קשה בזכותם לפרטיות, גם כאשר לא הייתה לכך רלוונטיות לכשירותם המקצועית.

הצעת החוק שאושרה השבוע נועדה לתקן את החוקים הללו ולהתאימם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התיקון העיקרי כולל מחיקת ההגדרה של 'מחלה מסכנת', כך שבחינת כשירותם של מבקשי רישיון ובעלי מקצוע תעשה בצורה עניינית ולא בהתבסס על קיומן או אי קיומן של אבחנות מסויימות.

תיקון משמעותי נוסף בהצעת החוק קובע כי בהליך הרישוי או במצב בו מתעוררת שאלה לגבי כשירותו של מי שכבר עוסק במקצוע לא ידרש מידע או מסמך 'אלא במידה הנדרשת לצורך העניין' כלשון החוק.

תיקונים אחרים שהוכנסו במסגרת הצעת החוק נוגעים להרכבן של הוועדות הרפואיות המוסמכות לבחון את כשירותו הרפואית של מבקש רישיון או של מי שכבר עוסק במקצוע, לחובת השמירה על סודיות המידע שהגיע לאדם (בחקיקה בה הוראה כזו היתה חסרה) ועוד.

בנוסף, במהלך הדיון על הצעת החוק התחייב משרד הרווחה לתקן שורה של תקנות מכח חוק הפיקוח על המעונות (כמו תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון יום), תשכ"ח-1968) בהן נקבע כי "לא יועסק במעון עובד החולה במחלת נפש...". 

הצעת החוק קודמה בנחישות על ידי חה"כ מיכל וולדיגר וזכתה לתמיכתו המשמעותית של חה"כ יונתן מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות שהצטרף אליה. לדו"ח "של מי המידע הזה?" - בנושא הזכות לפרטיות ואפליה בעקבות חשיפת מידע רפואי