בעקבות עתירה לבג"צ שהוגשה על ידי ארגון בזכות לפני 7 שנים ועדיין נדונה: הרפורמה בבריאות הנפש יוצאת לדרך. ב-1 במאי אישר הקבינט החברתי-כלכלי את העברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש לקופות חולים.

בארגון בזכות שהגיש את העתירה, ואשר נאבק משך שנים לקידומה של הרפורמה, יחד עם ארגוני צרכנים ובני משפחותיהם ועם ארגוני זכויות אדם, מברכים על הבשורה. עדית סרגוסטי, רכזת תחום בריאות הנפש אומרת: "העברת אחריות הטיפול בתחום בריאות הנפש לקופות החולים, תוך שילוב הכרחי בין שירותי בריאות הנפש לכלל שירותי הבריאות, היא הדרך היחידה בה ניתן לשים קץ להדרה ולהזנחה ארוכת השנים מהן סובלת מערכת בריאות הנפש. לצד זאת ועל רקע החסרים הקשים הקיימים בשירותי בריאות הנפש יש להבטיח כי הרפורמה תעשה באחריות הדרושה , תוך הקצאת תקציב ראוי, אשר יאפשר לתת טיפול נפשי לכל אדם הנזקק לכך, וקביעת מנגנון לעדכונו, שמירה על רשת המרפאות לבריאות הנפש הקיימות, ושמירה על המנגנונים והמוסדות להכשרת מטפלים".

צו על תנאי שניתן בעתירה שהוגשה על ידי בזכות, בשם ארגון עוצמה, ח"כ והשר לשעבר נסים דהאן וחה"כ תמר גוז'נסקי חייב את המדינה לתת מענה מדוע חרף מספר החלטות ממשלה אין הרפורמה מקודמת. המדינה עתידה לדווח על ההתקדמות בתגובתה הקרובה לבג"צ.

שנים שאנשים עם מוגבלות נפשית סובלים מייבוש תקציבים בשל העיכוב בהעברת הרפורמה בבריאות הנפש. ההחלטה להוציאה לפועל מעוררת תקווה כי שירותים חיוניים שניתנו עד היום בדוחק ובמשורה יינתנו כעת לכל דורש כחלק מסל שירותי הבריאות. זהו צעד גדול וחשוב לשילובם של אנשים עם מוגבלות נפשית בחברה וצעד הכרחי ראשון בדרך להבראתה של מערכת בריאות הנפש בישראל.

לפרטים נוספים נלעדכונים שוטפים יתן לפנות לאתר המרכז עדכונים ומידע על הרפורמה בבריאות הנפש: www,mentalhealth.org.il

הסקר שנערך על ידי מכון הסקרים 'משב', בהזמנת ארגון בזכות, כחלק מפרויקט זכויות אנשים עם מוגבלות במזרח ירושלים, הקיף כ-200 בתי אב: אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם, ב-4 שכונות: א-טור, בית חנינא, צור באהר והעיר העתיקה. ממצאי הסקר הוצגו  בכנס שקיים 'בזכות' ביום ב',ה-23.4.12 בירושלים. מצ"ב תכנית הכנס והזמנה.

הסקר, שבחן גם נגישות לשירותי תחבורה ציבורית, דואר, בנקים, מרכזים רפואיים ועוד, הצביע על כי שירותי התחבורה הציבורית: אוטובוסים ומוניות אינם נגישים לאנשים עם מוגבלויות בעיר המזרחית. שירותים בסיסיים נוספים, כגון הדואר ולעתים לשכות הרווחה, סובלים מבעיות נגישות ובכך נמנעת מתושבים רבים בעיר הגישה למקומות אלה והנאה משירותים ציבוריים.

עוד מראה הסקר כי מיצוי הזכויות נמוך בכל התחומים שנסקרו: תעסוקה, חינוך, דיור ובריאות, כי 2% בלבד מן האוכלוסיה משתמשת באינטרנט לקבלת מידע על זכויות ושירותים; וכי הכרות האוכלוסיה נמוכה במיוחד עם הזכויות בתחום התעסוקה והדיור:

הכנס עסק בשילוב בתחומי התעסוקה והחינוך וחיבר מומחים, נותני שירותים, אנשים עם מוגבלות ואנשי מקצוע לפיתוח. בין הדוברים בכנס: ח"כ אבראהים צרצור, ד"ר עאדל מנאע, עורכת-דין עביר ג'ובראן-דכוור, פרופ' תום גומפל ורבים אחרים.

סאמר בדוי, מנהל פרויקט ירושלים המזרחית בארגון 'בזכות' : "הסקר מראה כי מיצוי הזכויות נמוך בכל התחומים, גם כאשר קיימת מודעות בסיסית לזכויות. חשוב להשקיע בפיתוח שירותים ונגישות לזכויות דווקא בתחום התעסוקה, שהוא מפתח עיקרי לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה הכללית."

 הסקר והכנס נערכים בתמיכת קרן דיאקוניה והאיחוד האירופי. 

]]> http://bizchut.org.il/he/?feed=rss2&p=1321 1 http://bizchut.org.il/he/?p=1297 http://bizchut.org.il/he/?p=1297#comments Mon, 16 Apr 2012 08:13:26 +0000 ‫צביה ויסברג‬ http://bizchut.org.il/he/?p=1297

כשלושת אלפים נהגי מחוז דרום של אגד, עוברים בימים אלו את קורס ההכשרה של ארגון בזכות בנושא נגישות השירות לנוסעים בעלי מוגבלויות.

במסגרת הפרויקט להנגשת השירות, בו עסקנו במתן הדרכות לנותני שירות בתחומי הבריאות והפנאי, התחלנו בסדרת מפגשים עם מחוז דרום של אגד, במטרה להנגיש את השירות הניתן כיום לנוסעים עם מוגבלות בכל הארץ.
תחבורה ציבורית נגישה, אינה רק רמפה המאפשרת לכיסא גלגלים לעלות בצורה קלה לאוטובוס או מערכת כריזה המבשרת לאדם עם מוגבלות בראיה את מספר הקו, אלא בעיקר גישת הנהג ויחסו ללקוחות בעלי מוגבלות אשר ברוב המקרים אין להם דרך חלופית להגיע ממקום למקום זולת התחבורה הציבורית.

בסדרה של 25 מפגשים, מעביר צוות בזכות בליווי מרצים אורחים בעלי מוגבלות, מפגש חוויתי, ייחודי, באווירה קונסטרוקטיבית, היוצרת אימון ושיתוף. במהלך המפגש נחשפים הנהגים לצרכיהם הייחודיים של נוסעים עם מוגבלות ברמת שיפור היחס מן הנהג, מקבלים עצות המאוגדות בחוברת שהונפקה על ידי אגד לחיזוק הקשר עם הנוסע בעל המוגבלות, וכן הזדמנות חד פעמית לשוחח עם האנשים בגובה העיניים ובאווירה נינוחה.
לצורך מפגשים אלו הפיק ארגון בזכות סרטון המדגים את הקשיים אשר חווים אנשים עם מוגבלות פיזית בשטח- סרטון אשר זכה לאהדה ולשבחים מטעם הנהלת אגד.

מעל 200 משתתפים ועשרות דוברים ומרצים גדשו את אולם הכנס הבינלאומי: "מאשרור ליישום – בישראל: אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות" בכנס שנערך בירושלים ב-13 וב-14 במארס 2012. הכנס נערך על ידי ארגון בזכות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ומרכז מינרבה לזכויות האדם שבאוניברסיטה העברית, בתמיכת האיחוד האירופי ותכנית האיחוד לקידום דיור מכבד בקהילה לאנשים עם מוגבלויות, קרן אדנאואר ושגרירות ארה"ב בישראל.
האמנה, שאומצה על ידי האו"ם בדצמבר 2006, נחתמה על ידי ישראל במארס 2007, עומדת בפני אשרור קרוב. באי הכנס התבשרו כי מרבית המחלוקות בין משרדי הממשלה יושבו וכי האמנה תאושרר בקרוב עם מספר מינימלי של הסתייגויות מטעם המדינה. 'בזכות' פעלה בשנים האחרונות במהלכים סנגוריים להביא לאשרורה של האמנה, לשתף את החברה האזרחית בהליכי האשרור, ולצמצם את ההסתייגויות מסעיפים שונים של האמנה.
אשרור האמנה יעלה מדרגה את המדיניות, החקיקה והנורמות בישראל כך שתותאם לסטנדרטים של אמנת האו"ם. בחלק מן התחומים מדינת ישראל אף מתקדמת יותר מן הסטנדרט הקבוע באמנה ומשמשת דוגמא למדינות אחרות בעולם. האמנה מתבססת על עקרונות יסוד של שילוב, שוויון, אוטונומיה, הגנה על אנשים עם מוגבלות מפני אלימות, ועוד ומתייחסת במפורט לתחומי החיים השונים: תעסוקה, נגישות, דיור, כשרות משפטית, חינוך, נגישות לצדק ועוד.
את הרצאת הפתיחה בכנס נשאה הגב' ג'ודית היומן, יועצת מיוחדת לענייני מוגבלויות ברמה הבינלאומית, במחלקת המדינה האמריקאית, שקראה לבאי הכנס למצות את הפווטנציאל המוצע באמנה על מנת לקדם זכויות אנשים עם מוגבלות ברמה המקומית. מר גאבור גמבוס, חבר ועדת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות ופעיל חברתי לזכויות אנשים עם מוגבלויות מהונגריה הדגיש בדבריו את חשיבות הנושא של כשרות משפטית ואוטונומיה על מנת להשיג שוויון מלא לאנשים עם מוגבלות ותיאר תהליכים בהם החברה האזרחית שותפה להליכי הניטור של האמנה. הפנל המסכם בנושא הזכות לדיור בקהילה בו נשאו דברים מצד אנשים עם מוגבלות, מומחים, נציגי ממשלה ופעילים חברתיים, הדגיש כי סוגיית הדיור היא סוגיית מפתח בשילובם המלא של אנשים עם מוגבלות בחברה ובקהילה.

הממצאים מראים: מיצוי הפוטנציאל לשילוב פרטני בשוהם גבוה פי 3 מאשר בחולון ופי 4 מאשר בנצרת כך שעל כל תלמיד עם מוגבלות בנצרת הממצה את זכותו להשתלב בחינוך הרגיל, קיימים 4 תלמידים משולבים בשוהם. בכרמיאל 1 מכל 10 ילדים המשולבים בחינוך הרגיל, הוא בעל מוגבלות, בעוד שבחולון רק אחד מתוך 17 תלמידים הוא תלמיד משולב.
מתוך 6 רשויות הפיילוט שנבדקו: שוהם – העיר המשלבת ביותר. חולון סוגרת את הרשימה אחרי נצרת ודימונה. מצטיינות נוספות הינן כרמיאל (מקום שני) והוד השרון (מקום שלישי). אילו מקצת מממצאי המדד המפורטים להלן, יחד עם בסיסי הנתונים והסברים על אופן עריכת המדד.

המדד הכולל בנוי על פי סדרה של 6 מבחנים, המפורטים להלן : המבחן היחסי, מבחן בתי הספר, מבחן החבר בכיתה, מבחן הפוטנציאל, המבחן הדיפרנציאלי ומבחן הסייעת – פרמטרים שונים המצביעים על שילוב בחינוך – ובודק אותם ברשויות המקומיות בישראל. הפיילוט שבצעו יזמי מדד השילוב, קרן רודרמן וארגון בזכות, נוהל ב-6 רשויות מקומיות שהיו שותפות לביצועו: כרמיאל, נצרת, הוד השרון, חולון, שוהם ודימונה. הרשויות נבחרו בפריסה גיאוגרפית של צפון-מרכז-דרום, מגוון של ערים ותיקות וצעירות יותר, והשתייכות לאשכולות הסוציו אקונומיים 4, 6 ו-8. כאשר שוהם והוד השרון הן נציגות האשכול השמיני, חולון וכרמיאל נציגות אשכול 6, דימונה ונצרת משתייכות לאשכול ה-4. הרשות המקומית היא הגוף המרכזי המשפיע על איכות חייהם של התושבים ברשות ובכלל זה על מערכת החינוך ועל מידת השילוב, הקבלה החברתית והנגישות של החברה כלפי ילדים עם מוגבלויות. בסיס הנתונים שעליהם מתבסס המדד הגיע לארגון בזכות מן הרשויות וממשרד החינוך והם עדכניים לשנת הלימודים תשע"ב.

המדד בוחן על פי מבחנים מוחשיים ומדוייקים מהי המשמעות של שילוב בחינוך מצד ילדים עם צרכים מיוחדים המשתלבים במערכת החינוך, מצד חבריהם לכיתה, ומצד המערכת והרשות המקומית. המדד בודק אילו צעדים ננקטו על ידי הרשות המקומית להפוך את מערכת החינוך ברשות למשלבת ושוויונית עבור כלל הילדים, הן במישור של סיוע הנדרש לילדים עם מוגבלות על מנת להשתוות לחבריהם, והן במישור של שבירת סטיגמות וקבלה אמיתית של השונה על ידי חברים לכתה ולשכונה.

יזמי המדד הינם קרן משפחת רודרמן וארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות. קרן משפחת רודרמן מחוייבת לתמיכה במאותגרים בחברה, ומתמקדת באנשים וילדים עם מוגבלויות בקהילה היהודית בבוסטון ובישראל. ארגון בזכות פועל לקידום זכויותיהם של אנשים עם כל סוגי המוגבלות בכל תחומי החיים ושואף להביא לשילוב המבוסס על שוויון והשתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית.

נספח א' – מבחני המדד

המדד המסכם בנוי מ-6 תת-מבחנים שמטרתם לאמוד את הזכות לשילוב במערכת החינוך מזויות שונות הכוללות בין היתר את מידת הסיוע הניתן לתלמיד בפועל, את הפיזור של השילוב בכלל בתי הספר ברשות, ואת מידת החשיפה של ילדים עם לקויות לחבריהם לכיתה:

"המבחן היחסי"
המבחן בודק את אחוז התלמידים המשולבים מתוך סך הכל התלמידים ברשות, ונותן תמונה לגבי היקף השילוב הנהוג בכל אחת מן הרשויות.

"מבחן הסייע/ת"
הזכאות לסייעת אינה ניתנת לכל תלמיד משולב אלא לאילו הזקוקים והזכאים לסיוע אישי משמעותי יותר מחמת מוגבלותם. ליוויה של סייע/ת נחשב לביטוי המירבי של שילוב, שכן תפקידה של הסייעת הוא ללוות את התלמידים בשעות הלימודים, לתווך עבורו את חומרי הלימוד ולהנגיש עבורו את הנלמד ובכך להשוות את ההזדמנות הניתנת לו, להזדמנויות הניתנות לכל תלמיד אחר. פרמטר זה משקף לפיכך את עומק השילוב מחד ואת הנכונות וההוצאה הכספית המוצאות על ידי משרד החינוך והרשות המקומית לטובת השילוב, מאידך.
הבדיקה שביצענו היא לגבי אחוז התלמידים הזכאים לסייעת מתוך סך כל התלמידים ברשות.

מבחינת הנתונים עולה כי הוד השרון מובילה בהפרש ניכר בשילוב תלמידים עם מוגבלויות, באמצעות סייעת, בחינוך הרגיל, הן ביחס לרשויות האחרות שנבחנו והן ביחס לממוצע הארצי. בעוד הממוצע הארצי הינו 0.25% מן התלמידים, הרי שהוד השרון מכפילה את הממוצע ויותר מכך. יתרה מכך, על כל תלמיד משולב בדימונה או בנצרת המקבל סייעת, ישנם 3 תלמידים בהוד השרון הנהנים משירותי סייעת. את המקום השלישי חולקות חולון וכרמיאל.

"המבחן הדיפרנציאלי"
גם פרמטר זה משקף את רמת ההשקעה בכל תלמיד ותלמיד המשולב במסגרת החינוך הרגיל. לא כל תלמיד משולב זכאי ל"שעות דיפרנציאליות" – שעות תגבור אישיות הניתנות לתלמיד על מנת להשלים פערים הנצברים במהלך הלימודים. השעות הדיפרנציאליות הן ביטוי אישי לצרכי כל תלמיד ותלמיד, ומאפשרות שילוב נאות, בעיקר לגבי ילדים עם לקויות מורכבות יותר. גם כאן באה לידי ביטוי הנכונות והיכולת להוצאה כספית נוספת מצד הרשות המקומית ומשרד החינוך, לטובת שעות דיפרנציאליות פר תלמיד.
הבדיקה שביצענו היא לגבי אחוז התלמידים הזכאים לשעות דיפרנציאליות מתוך סך כל התלמידים ברשות.

מניתוח הנתונים עולה כי למרות שהציפיה היא כי המבחן הדיפרנציאלי ישקף את השיוך לאשכולות החברתיים-כלכליים אליהם משתייכות הרשויות, הרי שכרמיאל מפתיעה לטובה ומגיעה למקום השני במבחן זה עם השקעה של 114% ביחס לממוצע הארצי, בעוד שוהם המשויכת לאשכול גבוה יותר הגיעה רק למקום השלישי, עם תוצאות הנמוכות מן הממוצע הארצי. את המקום השלישי חולקות שוהם וחולון, ואת החמישי, נצרת ודימונה שרק 0.47% מכלל התלמידים ברשות זכאים לשעות דיפרנציאליות בהן, להבדיל מממוצע ארצי של 0.57%.

"מבחן הפוטנציאל"
מטרתו של מבחן זה היא לבדוק את מידת ניצול הפוטנציאל של תלמידים עם מוגבלות להשתלב בחינוך הרגיל, אל מול בחירה במסגרות נפרדות של חינוך מיוחד. נכונות הרשות לסייע ברמה הפרטנית ("דיפרנציאלית") בעיקר לבעלי מוגבלויות קשות יותר להשתלב בחינוך הרגיל משפיעה על היחס בין מספר התלמידים בחינוך המיוחד, לעומת מספר התלמידים המשולבים.
הבדיקה שבצענו היא של אחוז זכאי שעות דיפרנציאליות מתוך סה"כ תלמידי החינוך המיוחד וזכאי השעות הדיפרנציאליות.

על פי מבחן זה ניתן לראות את מידת עידוד השילוב על ידי הרשות. פוטנציאל השילוב ממוצה ברמה גבוהה של מעל 60% מכלל התלמידים הזקוקים לסיוע מוגבר (דיפרנציאלי), המקבלים אותו במסגרת משלבת של החינוך הרגיל, בשוהם, בעוד בחולון מדובר על 21% ובנצרת כ-14%. מיצוי הפוטנציאל לשילוב גבוה בשוהם פי 4 מאשר בנצרת כך שעל כל תלמיד עם מוגבלות בנצרת הממצה את זכותו להשתלב בחינוך הרגיל, קיימים 4 תלמידים בשוהם. העובדה שדימונה זכתה למיקום גבוה יחסית במבחן זה מוכיחה שהפרמטרים הסוציו אקונומים אינם בלעדיים, וגם לגישה ולמחויבות של הרשות לשילוב תלמידים יש משקל מכריע מעבר להיבטי היכולת הפיננסית.

"מבחן החבר בכיתה"
מבחן החבר בכיתה בודק עד כמה נחשפים תלמידים ללא מוגבלות לתלמידים משולבים. מבחן זה יכול להוות אינדיקציה להפחתת סטיגמות כלפי השונה, מידת הסבלנות והסובלנות כלפי צרכיהם המיוחדים של חבריהם לכיתה, ולרמת קבלתם בחברה.
הבדיקה שביצענו היא של מספר התלמידים המשולבים בהשוואה לסה"כ התלמידים בחינוך הרגיל.
ילד עם מוגבלות ביחס לחבריו בבית הספר "הרגיל" מיקום בדירוג אחוז ביחס לממוצע הארצי.

בכרמיאל, 1 מכל עשרה ילדים בחינוך הרגיל, הוא בעל מוגבלות. ילדים ללא מוגבלות בכרמיאל נחשפים לילדים עם מוגבלות פי 1.75 מאשר בחולון, שם רק אחד מתוך 17 תלמידים הינו בעל מוגבלות. בדימונה ובשוהם, שני קצוות של האשכולות הסוציו אקונומיים התוצאות הן זהות וגבוהות בכמעט 30% מן הממוצע הארצי. כך בעוד שהממוצע הארצי עומד על תלמיד אחד עם מוגבלות לכל 14 תלמידים ללא מוגבלות, ובדימונה ובשוהם 1 לכל 11: מידת החשיפה של כלל התלמידים לילדים עם צרכים מיוחדים גבוהה יותר.

"מבחן בתי הספר" או "מבחן הפיזור"
מבחן זה מסתכל על השילוב ברמה בית ספרית ובודק בכמה בתי ספר ברשות משולבים תלמידים. הבדיקה נעשתה על פי תלמידים הזכאים לשעות שילוב דיפרנציאלי (להן זכאים התלמידים עם הלקויות והצרכים המורכבים יותר). המבחן משקף את מידת הפיזור של תלמידים משולבים בכלל בתי הספר של הרשות, להבדיל מריכוזם במספר מצומצם של בתי ספר.

נספח ב' – שיטת הניקוד

לכל אחת מששת המבחנים ניתן ציון מקסימלי של 17 נקודות, כך שמספר הנקודות המירבי שניתן יהיה להגיע אליו במדד הינו 102 נקודות (17 X 6 מבחנים); לכל מבחן ניתן משקל שווה בשקלול הסופי.

הניקוד ניתן על פי המיקום בדירוג בכל מבחן בנפרד, בהפרשים של 3 נקודות, כך שהרשות המדורגת ראשונה זוכה ב-17 נקודות, השניה – ב-14 נקודות, השלישית ב-11 נקודות, הרביעית ב-8 נקודות, החמישית ב-5 נקודות והשישית ב-2 נקודות.

יוזמה משותפת של ארגון בזכות, מחלקת העבודה הקהילתית ברווחה וקבוצת נובאדר – הורים פעילים, הביאה להקמתם של ועדי הורים בתשעת בתי הספר של החינוך המיוחד ומספר בתי ספר משלבים. יוזמה זו הגיחה לעולם אחרי שראו השותפים כי תחום החינוך של התלמידים עם מוגבלות מוזנח למדי ואין בנמצא גוף אשר ידאג לסנגר על סוגיות מרכזיות בתחום.

בעקבות השלמת רענונם ואף הקמתם של ועדי ההורים בבתי הספר, אותם ועדים נבחרים עברו השתלמות בת שלושה מפגשים שמטרתה להעצימם, להדריכם בכל הקשור לזכויות וחובות של ועד הורים בצד הקניית כילים בסיסיים בידם להפעלת אותם ועדים .

השלב השני של היוזמה להקים התאחדות ועדי הורים של תלמידים עם מוגבלות הן מהחינוך הרגיל והן ממסגרות החינוך המיוחד. אותה התאחדות תפעל יחד עם ארגון בזכות לקידום נושאים רוחביים בעלי זיקה ישירה לכלל התלמידים עם מוגבלות בירושלים המזרחית כמו קשיים בשילוב, הסעות לבתי ספר וכו…

פרויקט ירושלים המזרחית של ארגון בזכות הציב לעצמו השנה מטרה מרכזית לקדם זכויות בתחום החינוך שכן הוא מקיים מספר של סדנאות להורים בתחום השילוב. בנוסף לכך הארגון מלווה מספר מקרים באופן פרטני בועדות השמה ושילוב לקידום הנושא והעלאת המודעות לגביו בקרב הורים ואנשי מקצוע כאחד.

'בזכות' ליווה את סיפורה של שלי נהרי, בחורה עיוורת הנעזרת בכלב נחיה אשר סורבה לעלות למונית, הושלכה על הכביש וננטשה על ידי הנהג. למה? ככה. הדבר קומם לא רק אותנו, אלא גם את גבי גזית, וגם את ידיעות אחרונות.

]]> http://bizchut.org.il/he/?feed=rss2&p=1238 0 http://bizchut.org.il/he/?p=1215 http://bizchut.org.il/he/?p=1215#comments Wed, 07 Mar 2012 11:20:48 +0000 ‫אסתר סיוון‬ http://bizchut.org.il/he/?p=1215

האם חוסר הנגישות של התחבורה הציבורית במזרח ירושלים הינו עוד סממן של הפליה כפולה כלפי אנשים עם מוגבלות?

בפניה לשר התחבורה, ישראל כץ ולראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, טוענת עמותת בזכות כי הרשויות לא מילאו את חובתן החוקית להבטיח תחבורה ציבורית נגישה במזרח ירושלים ושוקלת לפנות לבג"צ:

במזרח ירושלים מופעלים אוטובוסים ומיניבוסים המגיעים לשכונות ולכפרים, על ידי חברות הסעות פרטיות שנבחרו במכרז. כלל האוטובוסים והמיניבוסים אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות בתנועה או עם מוגבלויות חושיות. בנוסף לכך התחנות בעיר המזרחית, לרבות 3 תחנות מרכזיות, שבאחריות משרד התחבורה להנגישן, סובלות אף הן מהעדר נגישות לאנשים עם מוגבלויות פיסיות וחושיות.

עורכי הדין עביר ג'ובראן-דכוור ויותם טולוב מארגון בזכות, טוענים כי חרף חובה המעוגנת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בתקנות על פיו ובפקודת התעבורה, המצב במזרח העיר הינו בכי-רע ומה שהפך לסטנדרט מקובל של נגישות לכל בישובים אחרים במדינה, ובשכונות במערב ירושלים, פסח מעל מזרח העיר.
תוצאת ההפרה הבוטה של החוק היא פגיעה קשה בזכותם של אלפי תושבים, אנשים עם מוגבלות פיסית וחושית, לשוויון ולחופש תנועה, וכן בזכותם להשתלב בחברה ולחיות בכבוד: באוטובוסים ובמיניבוסים אין מקום מותאם לאנשים המתניידים בכסאות גלגלים, אין מתקני הרמה, אין הנמכה מכאנית של מפלס רצפת האוטובוס, אין מושבים מוסדרים לאנשים עם מוגבלות, אין הנגשה לכבדי ראייה ועיוורים: לא קיימת מערכת כריזה פנימית וחיצונית, אין שילוט מתאים, ולעתים אין שילוט כלל ואין הבלטה של מספרי הקווים והמידע כפי שנקבע בתקנות.
יצוין כי בשנים האחרונות הושקעו מיליוני שקלים ברכישת 73 אוטובוסים ומיניבוסים חדשים על ידי חברות ההסעות, במימון ובתמיכה של משרד התחבורה וכן בוצעה תכנית עירונית לייעול ולהסדרת מערך התחבורה הציבורית במזרח העיר, בה שופצו התחנות המרכזיות בשער שכם וברחוב סולטאן סולימאן. באופן תמוה ומקומם, למרות השקעה רבתי בפיתוח וברכש, התעלמו הרשויות לחלוטין מחובתן להנגיש את מערך התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות.
מזרח ירושלים אף הוחרגה מתכנית כלל ארצית שהכין משרד התחבורה להנגשת התחבורה הציבורית העירונית, והתכנית שהכין משרד התחבורה חלה על קווי אגד בלבד בירושלים, כך שמערך ההסעות במזרח העיר אינו חלק מן התכנית. אולם חובת ההנגשה, טוענים בארגון בזכות, אינה מותנית בקיומה או בהעדרה של תכנית כלשהי, המהווה כלי עזר בלבד לעמידה בהוראות החוק.
נוכח המצוקה רבת השנים של אנשים עם מוגבלות תושבי מזרח ירושלים ובטרם פנייה להליכים משפטיים, דורשת 'בזכות' ממשרד התחבורה ומחברות ההסעה להנגיש לאלתר את כל האוטובוסים והמיניבוסים משנת ייצור 2004 ואילך, על פי דרישות החוק; ממשרד הרישוי: להימנע מרישום של אוטובוסים או מיניבוסים חדשים לא נגישים; ומעיריית ירושלים, משרד התחבורה וחברות ההסעות להבטיח את הנגשת התחנות והתחנות המרכזיות הן פיסית והן חושית ולהכין לאלתר תכנית הנגשה שתאפשר את נגישות כלל מתקני התחבורה הציבורית במזרח העיר, זאת כאמור בהתאם לחובתם החוקית.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

משרד המשפטים

בזכות

המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

מרכז מינרבה לזכויות האדם

הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

בשיתוף עם:

קרן קונרד אדנאואר

האיחוד האירופאי

שגרירות ארה"ב בישראל

המרכז ללימודי מוגבלות, משפט ומדיניות, אוניברסיטת סירקיוז, ארה"ב

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית

אנו שמחים להזמינכם לכנס חגיגי

לקראת אשרורה של האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות:

מאשרור ליישום:

אמנת האו"ם בדבר זכויות

אנשים עם מוגבלויות – בישראל

13-14 במרץ 2012

בית הארחה בית וגן, רחוב הפסגה 8, ירושלים.

לקראת אשרורה הצפוי של האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD) על ידי מדינת ישראל, יתקיים כנס מקיף ורב-משתתפים, שידון במשמעויותיה הנרחבות של אמנה ייחודית זו, וביישומה בפועל בישראל.

להזמנה באנגלית 

להזמנה בעברית

הכנס נגיש ומלווה בתמלול / שפת סימנים, הגברה

ותרגום סימולטני

על מנת להבטיח חניה נגישה לזקוקים לה,

הכניסה לחניון של בית ההארחה תתאפשר אך ורק לבעלי תו נכה.

חניה חינם – בחניון הר הרצל.

ברכבת הקלה – תחנת הר הרצל.

]]> http://bizchut.org.il/he/?feed=rss2&p=1168 0 http://bizchut.org.il/he/?p=1137 http://bizchut.org.il/he/?p=1137#comments Tue, 21 Feb 2012 21:45:36 +0000 ‫אסתר סיוון‬ http://bizchut.org.il/he/?p=1137

ארגון 'בזכות' הגיש היום (22.2.12) עתירה לבג"צ כנגד משרד הרווחה ומשרד הבריאות על היעדר מסגרות דיור לאנשים עם אבחנה כפולה : מוגבלות נפשית ושכלית (בג"צ 1596/12).

העתירה הוגשה בשם שלושה עותרים אשר להם מוגבלות שכלית בדרגות שונות לצד מוגבלות נפשית. עותרים אלו מתגוררים זה מספר שנים (אחת העותרות מזה 25 שנה) במסגרות אשפוז פסיכיאטרי, זאת בשל היעדר שירותי דיור המותאמים לאוכלוסייה של אנשים עם אבחנה כפולה.

בעתירה נטען כי הסיבה היחידה לכך ששלושת העותרים, כמו גם עשרות אחרים אשר להם אבחנה כפולה, מתגוררים במחלקות אשפוז, היא אוזלת היד של משרד הרווחה ומשרד הבריאות לפתח שירותים ייחודיים. העתירה מסתמכת בין היתר על עמדות של אנשי מקצוע וגורמים רפואיים שמודים כי השמתם של העותרים במחלקות אשפוזיות אינה נובעת מטעמים רפואיים אלא מחוסר ברירה, בהיעדר מסגרות מתאימות. העתירה מפרטת את  המחיר הכבד שנאלצים העותרים לשלם מדי יום, בחיים במסגרת בית חולים פסיכיאטריים: היעדר שירותים טיפוליים ושיקומיים, היעדר כל תעסוקה, היעדר כל סממן אישי במקום המגורים, ניתוק מוחלט מהקהילה, ניתוק מהמשפחה ועוד.

בעתירה מתבקש בית המשפט להורות למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות לפתח ולהעמיד לרשות העותרים, כמו גם לרשות אנשים אחרים עם אבחנה כפולה, מסגרות דיור חוץ-ביתי מוגנות המתאימות לצרכיהם הייחודיים.

נעמה לרנר, מנהלת המחלקה הקהילתית אשר מלווה את העותרים בשנים האחרונות מציינת:

"העותרים, בכוחותיהם המעטים, עושים מדי יום מאמצי-על כדי לא לאבד את צלם האנוש שלהם ולא לאבד את התקווה לצאת יום אחד אל החיים. כמדינה, לא רק שאנחנו לא לוקחים את הניצוץ שבעיני העותרים והופכים אותו לבעירה גדולה אלא שאנחנו מכבים אותו. אנחנו שמים אותם בבתי חולים פסיכיאטריים, מקומות קשים בעצם מהותם, לכל חייהם; מקום ממנו אין כל סיכוי שיצליחו להתרומם. צריך לחולל שינוי גדול בעניין הזה, ואני מקווה שהעתירה תוליד את השינוי"

את העתירה כתבה עו"ד שרון פרימור.