הנגשת תחבורה ציבורית במזרח ירושלים

בית המשפט העליון הורה למשרד התחבורה, לעיריית ירושלים ולחברות האוטובוסים הנותנות שירותים במזרח העיר ירושלים להכין תכנית הנגשה עד לתאריך 19.9.2017 אשר תכלול לוחות זמנים מפורטים באשר להנגשה של תחנות […]

בית המשפט העליון הורה למשרד התחבורה, לעיריית ירושלים ולחברות האוטובוסים הנותנות שירותים במזרח העיר ירושלים להכין תכנית הנגשה עד לתאריך 19.9.2017 אשר תכלול לוחות זמנים מפורטים באשר להנגשה של תחנות מרכזיות, תחנות ברחובות וקווי האוטובוסים לרבות הטמעת מערכות לניהול צי רכב.

את העתירה הגיש ארגון בזכות לפני למעלה משנה, זאת בעקבות אי הנגשתם של שירותי התחבורה הציבורית במזרח העיר ירושלים הכוללים את התחנות המרכזיות, התחנות וסככות ההמתנה והאוטובוסים עצמם, כמו גם אי הגשתה של תכנית הנגשה ביחס למזרח העיר ירושלים (זאת בעוד שביחס למערב העיר ירושלים הוגשה תכנית כנדרש) למרות חלוף המועד הקבוע בתקנות להנגשתם המלאה של שירותים אלו.

פגיעה בזכות לכבוד, לשוויון, לשילוב ולחופש התנועה
ארגון בזכות טען כי מעבר להפרה בוטה של החוק ניכר שנפגעה זכותם של אנשים עם מוגבלות הגרים במזרח העיר ירושלים או חפצים להגיע אליה לכבוד, לשוויון ולחופש התנועה. זכותו של אדם עם מוגבלות לנסוע במזרח העיר ירושלים לעבודה, לקופת חולים או לכל מקום אחר באופן שוויוני ועצמאי ללא תלות באדם אחר, וקיומם של מתקן הרמה עבור אדם עם מוגבלות פיזית או מערכת כריזה עבור אדם עם עיוורון הם שיקבעו האם יישארו ספונים בביתם או יצאו החוצה וישתלבו בקהילה. עוד טען הארגון כי למעשה, אנשים אלו הופלו פעמיים, פעם אחת ביחס לאנשים עם מוגבלות הגרים במערב העיר ופעם שניה ביחס לאנשים ללא מוגבלות הגרים במזרח העיר ירושלים.
עדכון המשיבים כעבור שנה – ההנגשה החלה!
בעקבות העתירה התבקשו הצדדים לעדכן את בית המשפט בנעשה, ולאחר כשנה עודכן בית המשפט כי חלה התקדמות ממשית בכל הזירות. כך, למשל, ביחס להנגשת אוטובוסים נטען כי כיום פועלים במזרח ירושלים כ- 50 אוטובוסים נגישים מתוך 250 הנדרשים לפי התקנות – 20% מן הדרוש. באשר להנגשת תחנות אוטובוס, נטען כי הונגשו 170 תחנות מתוך 520 הנדרשות ועוד 40 תחנות בשלבי ביצוע. ובאשר לתחנות המרכזיות (ישנן 3 כאלו במזרח העיר) נטען כי, אחת הונגשה ואילו שתיים ממתינות לתכניות סדורות של העיריה.יצויין כי המשיבים תלו את טענתן בבעיה של תשתיות הקיימת במזרח העיר הכוללת טופוגרפיה קשה, רחובות צרים ללא כביש או מדרכה וחניה של כלי רכב החוסמים את הרחובות, כשכל אלו אינם מאפשרים מעבר של אוטובוסים נגישים נמוכי רצפה, אולם טענה זו הופרכה שהתברר שרק 5 קווי שירות מתוך 30 מוגדרים ככאלו שאינם ניתנים להנגשה, וזאת מתוצאות בדיקות של חברת ייעוץ חיצונית אליה פנה משרד התחבורה.

ולמרות הכל נדרש “שמרטף לרשויות”
למרות ההתקדמות, אותה תלה בית המשפט בהגשת העתירה, ונוכח היקפה המצומצם יחסית ביחס למועד בו התקיים מועד הדיון – כארבע שנים לאחר המועד הקבוע בחוק- ביקש ארגון בזכות מבית המשפט העליון “להישאר בתמונה” “בבחינת שמרטף לרשויות” וזאת בהעדר תכנית הנגשה והחשש שהמשך תהליך ההנגשה יתעכב פעם נוספת ללא מעורבותו של בית המשפט .
לשמחתנו, כאמור, בית המשפט נעתר לבקשה.

קישור להחלטה