תעסוקה בכבוד – עבודה בשוק הפתוח

רקע

על פי נתוני הביטוח הלאומי, בשנת 2007, 171,228 אנשים במדינת ישראל קיבלו קצבת נכות כללית. כ-90% מהם לא עבדו בעבודה בשכר. מתוך 10% הנותרים, מעטי מעט עובדים בשוק הפתוח. בנוסף, אנשים רבים עם מוגבלות, אשר אינם זכאים לקצבת נכות, עובדים בשוק הפתוח. עוד עולה מהמחקר כי רק 15% מהמעסיקים במדינת ישראל, מעסיקים אנשים עם מוגבלות.
בעשור האחרון, נוספו לא מעט חוקים אשר נועדו לעודד ולאפשר לאנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד. מטרת דף-מידע זה לסקור בקצרה את הזכויות השונות העומדות לאדם עם מוגבלות העובד בשוק הפתוח.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות [pdf, doc] כולל פרק שלם (פרק ד’) אשר עוסק בנושא תעסוקה. להלן עקרי ההוראות שלו:

  • איסור הפליה
    אסור למעביד להפלות אדם עם מוגבלות בכל אחד מהצמתים הבאים: בקבלה לעבודה, בתנאי ההעסקה, בקידום, בהכשרה מקצועית, בפיטורין ובהטבות הפרישה.
    רק אם האדם אינו כשיר למשרה מחמת מוגבלותו (כגון כבד ראייה המבקש לעבוד כנהג מונית) מותר למעסיק לסרב לקבל אותו.
  • חובת ביצוע התאמות
    מעסיק מחויב לבצע התאמות נדרשות עבור אדם עם מוגבלות כל עוד לא מדובר בנטל כבד מדי עבור המעסיק, כלומר כל עוד לא מדובר בהתאמות יקרות מדי או מורכבות מדי.
    דוגמאות להתאמות: הנגשה פיזית כגון: בניית רמפה, הנגשה של ציוד כדוגמת רכישת מסך מחשב, מקלדת או מכשיר טלפון מותאמים, הגמשת שעות העבודה, נוהלי עבודה מותאמים ועוד.
  • מוֹדעות
    מעסיק לא יכול לפרסם מודעה עם הצעת עבודה אשר מפלה אנשים עם מוגבלות.
  • זכות תביעה
    החוק מעניק אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה תוך שנה מאירוע ההפליה (גם באמצעות עמותה או ארגון עובדים, או על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).
    שימו לב- על פי רוב, ההפליה תהיה סמויה מן העין. כך למשל:
    – מעסיק שלא רוצה להעסיק אדם עם מוגבלות נפשית יטען שמהות העבודה אינה מאפשרת קבלה של אדם עם מוגבלות זו.
    – מעסיק שלא רוצה להמשיך להעסיק מורה כבדת שמיעה יפטר אותה באמתלה שהיא אינה מבצעת היטב את עבודתה.
    – מעסיק שלא רוצה להשקיע כסף ברמפה יטען שההוצאות על הרמפה מטילות עליו נטל כבד מדי.
    – מעסיק שלא רוצה להעסיק אנשים עם מוגבלות, יכתוב במודעת דרושים שהעבודה מיועדת ליוצאי צבא בלבד.
    תפקידו של בית הדין להכריע האם מדובר בהפליה או בסיבה אמיתית ומוצדקת. בית הדין יכול לפסוק פיצויים וכן לתת צו מניעה (מפיטורין) או צו עשה (לקבל לעבודה).

הוראות נוספות:

  • שיקום על ידי ביטוח לאומי
    אדם שוועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו לכל הפחות 20% נכות, יכול להגיש בקשה לשיקום בביטוח לאומי. השיקום עשוי לכלול: הכוונה מקצועית, הכשרה מקצועית, עזרה במציאת מקום עבודה, מימון שכר לימוד, הוצאות נסיעה ועוד. לפרטים יש לפנות למחלקת השיקום בסניף המוסד לביטוח לאומי באזור המגורים.
  • התאמות במקום העבודה
    – המעסיק יכול לקבל מהתמ”ת החזר על הוצאות שהיו לו על התאמות נדרשות לשם שילוב עובד עם מוגבלות. ככל שהמעסיק גדול יותר, כך ההשתתפות העצמית שלו תגדל (ראה: תקנות השתתפות המדינה במימון התאמות). לפרטים פנה למטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה בתמ”ת.
    – עובד יכול במסגרת ועדת שיקום של הביטוח לאומי לקבל החזר על הוצאות שהיו לו, לשם רכישת מכשירי עבודה המיועדים לשימושו האישי במקום העבודה. תנאי הסף הוא 50% נכות רפואית. לפרטים פנה לסניף הביטוח הלאומי.
  • חניה במקום העבודה- לעובד עם מוגבלות תינתן עדיפות על ידי המעסיק במקומות חניה, במידה והמעסיק העמיד לרשות שלושה מעובדיו מקומות חניה (ראה: תקנות עדיפות במקומות חניה במקום העבודה).

שאלות נפוצות

האם מעסיק יכול לשאול אותי בראיון עבודה פרטים על המוגבלות שלי?
שאלה זו רלוונטית ביותר לאנשים עם מוגבלות נפשית אשר מוגבלותם אינה ניכרת לעין. אין הוראה בחוק האוסרת לשאול שאלה כזו. ההוראה היחידה לעניין זה קובעת כי אסור למעסיק לדרוש מעובד לקבל את הפרופיל הצבאי שלו. אולם במידה והשאלה אינה רלוונטית לתפקיד, המרואיין יכול להתעקש כי מדובר בשאלה הפוגעת בזכותו לפרטיות וכי היא אינה רלוונטית. בפועל מדובר בסוגיה מורכבת שטרם ניתן לה מענה הולם מבחינה חוקית.

האם היציאה לעבודה עשויה לפגוע בקצבת הנכות שלי?
החל מ-1.8.09, מועד כניסתו של חוק לרון [pdf] לתוקף, ההכנסה הכוללת של אדם עם מוגבלות מעבודה ומקצבה תהיה תמיד גדולה מהכנסתו מקצבה בלבד. חוק לרון הנו מורכב והוא מתייחס להיבטים רבים הנוגעים ליציאה לעבודה ולזכויות בביטוח הלאומי. מומלץ לעיין בדף המידע של ‘בזכות’ בנושא (תעסוקה בכבוד (2)- הסבר לחוק לרון) או בדף המידע של הביטוח הלאומי [pdf]

האם מעסיק יכול להתנות את העסקתי בכך שאקבל שכר מופחת?
כפי שכבר צוין, אסור למעסיק להפלות עובד עם מוגבלות בתנאי העבודה ובכלל זאת במשכורת. כמו כן, חובה על מעסיק לשלם לכל הפחות שכר מינימום לעובד, כלומר כ-20 ₪ לשעה. אולם ישנם אנשים עם מוגבלויות קשות ומורכבות אשר יכולת העבודה שלהם קטנה באופן משמעותי מאנשים ללא מוגבלות. על פי רוב מדובר באנשים המלווים על ידי גורם מפעיל, במסגרת תעסוקה נתמכת. עד לפני מספר שנים, אנשים אלו היו מתקשים למצוא עבודה תחת יחסי עובד-מעביד ישירים עם המעסיק.
בעקבות חקיקת תקנות שכר מינימום מותאם, קיימת בידי העובד האפשרות להשתלב במקום עבודה עם מלוא הזכויות הסוציאליות של עובד (חופשות, פנסיה, ימי מחלה) בשכר מינימום מופחת.
לקבלת הסבר מקיף, מומלץ לעיין בדף המידע של ‘בזכות’ בנושא (‘תעסוקה בכבוד (3)- מתעסוקה מוגנת לתעסוקה נתמכת’).