תעסוקה בכבוד – מסגרות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות

קצת סדר בבלגאן…
יש לא מעט גופים אשר עוסקים במתן שירותי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות:

משרד הרווחה

אחראי על מתן שירותים שונים לאנשים עם מוגבלות (להוציא מוגבלות נפשית).

  • אגף השיקום במשרד הרווחה – אחראי על פיקוח ומימון שירותי תעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות פיזית, התפתחותית (אוטיזם), ולקות חושית (עיוורון או חירשות).
  • האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה – אחראי על פיקוח ומימון שירותי תעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית.
  • המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית – בכדי לקבל זכאות לשירותי תעסוקה, על אדם עם מוגבלות (להוציא מוגבלות נפשית) להגיש בקשה במחלקה לשירותים חברתיים אשר שייכת לרשות המקומית שלו.
  • ועדת אבחון – אדם עם מוגבלות שכלית עובר ‘ועדת אבחון’ של משרד הרווחה מדי שלוש שנים. ועדת האבחון עשויה להמליץ על מסגרת תעסוקה. מימוש ההמלצה נעשה באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.

משרד הבריאות

אחראי על מתן שירותים שונים לאנשים עם מוגבלות נפשית.

  • מחלקת שירותי השיקום במשרד הבריאות – אחראית על פיקוח ומימון שירותי תעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות נפשית (משתקמים).
  • ועדת שיקום אזורית – ועדה של משרד הבריאות אשר קובעת זכאות לשירותי שיקום ובכלל זאת שירותי תעסוקה. זכאים לפנות לוועדה אנשים אשר נקבעו להם לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי.

מפעילים/נותני שירות

גופים אשר נותנים שירותי תעסוקה שונים הן מטעם משרד הרווחה והן מטעם משרד הבריאות. מדובר בגופים ציבוריים, גופים פרטיים ועמותות אשר נותנים שירותי תעסוקה.

עקרונות בתעסוקה:

  • למצות את יכולת העבודה של האדם, את הכישורים שלו ואת הפוטנציאל שלו.
  • להפנות את האדם למסגרת המתאימה ביותר עבורו תוך מתן עדיפות למסגרת נורמטיבית כלומר מסגרת המשלבת את האדם בסביבת עבודה רגילה.
  • לאפשר לאדם להתקדם ולעבור ממסגרות שיקומיות למסגרות תעסוקתיות ועצמאיות.

המסלולים:

יש מספר מסלולי תעסוקה לאנשים עם מוגבלות.

  • מעון יום/מרכז יום טיפולי – מסגרת שיקומית.
  • מסגרת הכשרה.
  • תעסוקה מוגנת – מסגרת תעסוקתית-שיקומית.
  • תעסוקה נתמכת – תעסוקה בשוק הפתוח.

מעון יום/מרכז יום טיפולי

מסגרת יומית אשר מתמקדת בשיקום ובשיפור התפקוד האישי. מיועדת לאנשים שאינם יכולים להשתלב כלל במסגרת תעסוקה. לפרטים נוספים ניתן לפנות למחלקה לשירותים חברתיים.

מסגרת הכשרה

מסגרת תעסוקתית שמטרתה לבחון את יכולותיו ואת כישוריו של העובד בכדי להתאים לו מקום עבודה הולם. לא ניתן לשהות במסגרת הכשרה באופן קבוע (על פי רוב משך ההכשרה הוא חצי שנה). אין יחסי עובד-מעביד ואין שכר חובה במסגרות הכשרה.

תעסוקה מוגנת

מסגרת תעסוקתית המיועדת לאנשים שאינם יכולים לעת עתה להשתלב בשוק העבודה החופשי. במשרד הבריאות מסגרת זו נקראת ‘מפעל מוגן’ ובמשרד הרווחה מסגרת זו נקראת מע”ש (מפעל עבודה שיקומי). דוגמאות לעבודות שנעשות במסגרות של תעסוקה מוגנת: מיון, אריזה, עבודות דפוס וכריכה, נגרות, חפצי אמנות ועוד.

מהם התפקידים של ‘מפעל מוגן’/מע”ש?

  • ביצוע הערכה בדבר רמת התפקוד של האדם.
  • קביעת תכנית שיקום.
  • איתור עבודה עבור האדם בתוך המסגרת, אשר תואמת את כישוריו ואת יכולותיו.
  • הקניית מיומנויות והרגלי עבודה.
  • איתור אנשים אשר יכולים לעבוד בשוק הפתוח. עידוד, סיוע והכנה של אותם אנשים, לקראת המעבר.

שכר העבודה

בתעסוקה מוגנת לא מתקיימים יחסי עובד-ומעביד. עם זאת המפעל מחויב לשלם לעובדים גמול בעד עבודתם (גב”ע). אופן חישוב השכר משתנה ממפעל למפעל ואינו מעוגן בחוק. על פי רוב גובה הגמול מושפע מגובה ההכנסות של המפעל ומהתפוקה האישית של כל עובד.

הסעות

אנשים אשר זכאים לשירותי תעסוקה שיקומיים (מעון יום/מרכז יום טיפולי או תעסוקה מוגנת) ואשר בשל מוגבלותם אינם יכולים להגיע בכוחות עצמם למסגרות – זכאים לקבל שירותי הסעה וליווי המופעלים על ידי הרשות המקומית. שירות זה אינו כולל אנשים עם מוגבלות נפשית.

עבור חלק מהשירותים הללו נדרשת השתתפות כלכלית של ההורים (שהות במסגרת שיקומית, הסעות למסגרת שיקומית).

תעסוקה נתמכת

שירות של תמיכה וליווי לאנשים עם מוגבלות אשר משולבים במקומות עבודה בשוק הפתוח. במסגרת השירות, זכאי העובד לקבל תמיכה במציאת עבודה, בהתאקלמות במקום העבודה החדש ובהתמדתו בה. בעוד שבתעסוקה מוגנת אין יחסי עובד-מעביד והמעסיק הוא הגורם השיקומי, הרי שבתעסוקה נתמכת יש יחסי עובד-מעביד והמעסיק הוא גורם עסקי לכל דבר, כשלצידו פועל גורם מלווה ותומך. אדם יכול להשתלב במקומות עבודה רבים – כעובד קונדיטוריה, כמוכר בחנות, כפקיד בבנק – ובכל מקום אחר בו בעל העסק מוכן לשלב אדם עם מוגבלות בצוות עובדיו.

מהי האחריות של הגורם התומך (המפעיל)?

  • התאמת עובד השמה עבור האדם.
  • קביעת תכנית שיקום.
  • יצירת קשר עם מעסיקים פוטנציאליים ומציאת מקום עבודה.
  • ליווי האדם בהליך הקבלה לעבודה ולאחר מכן בשגרת העבודה.
  • קיום פגישות עם האדם באופן שוטף ובקביעות.

סוגי תעסוקה נתמכת:

  • צוות עבודה – קבוצה אשר עובדת יחד במקום עבודה בשוק החופשי תוך ליווי ותמיכה במשך שעות העבודה.
  • מודל יחידני – השמה אינדיבידואלית במקום עבודה, וליווי שיורד לתדירות של לכל הפחות שני ביקורים בחודש.

שימו לב – אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי מפעיל פרוייקט ‘נסה בדרך אחרת’ על פי המודל של תעסוקה נתמכת. לפרטים ניתן לפנות לביטוח לאומי.

שכר העבודה

בתעסוקה נתמכת, קיימים מספר מסלולי שכר:

  • מסלול שכר מלא – אדם אשר מוגבלותו אינה משפיעה על יכולת העבודה שלו זכאי לקבל שכר מלא. משמעות הדבר היא כי המעסיק מחויב לכל הפחות לשכר מינימום. כמו כן המעסיק מחויב לתת לעובד את מלוא התנאים הסוציאליים הניתנים על פי חוק לכל עובד.
  • מסלול שכר מינימום מותאם – אדם עם מוגבלות אשר יכולת העבודה שלו מופחתת, יכול לפנות למשרד התמ”ת בבקשה כי ייקבע לו שכר מינימום מותאם. בעקבות פנייה זו, יערוך משרד התמ”ת אבחון במקום העבודה החדש ויקבע מהי יכולת העבודה של העובד. על סמך האבחון ייקבע שכר המינימום עבורו.

מספר עובדות חשובות על מסלול שכר מינימום מותאם:

  • רק העובד (ולא המעסיק) יכול לפנות לתמ”ת בבקשה לערוך אבחון לשם קביעת שכר מינימום מותאם.
  • עובד במסלול שכר מינימום מותאם זכאי למלוא הזכויות הסוציאליות של עובד (פנסיה, פיצויי פיטורין, החזרי נסיעות, חופשות).
  • ניתן להשתכר ביותר משכר המינימום המותאם שנקבע, וזאת בהתאם לסיכום עם המעסיק.
  • נכון לאפריל 2009 קיימות ארבע דרגות שכר מינימום מותאם לשעה: 20 ₪/ 15 ₪/ 10 ₪/ 7 ₪ (הסכומים מעוגלים). השיבוץ לדרגות השכר נקבע בעקבות האבחון של יכולת העבודה.
  • לקבלת מידע מפורט על מסלול זה, ניתן להתקשר למוקד המידע בנושא שכר מינימום מותאם של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה מטעם התמ”ת בטלפון: 1-700-70-78-71.
  • מסלול המשתקם – אדם עם מוגבלות אשר יכולת העבודה שלו פחותה מ-20%, מוגדר בחוק כמשתקם. מסלול זה מאפשר למשתקם להשתלב במקום עבודה מבלי שיתקיימו יחסי עבודה בינו לבין מקום העבודה. מטרת המסלול לאפשר לאנשים עם מוגבלות קשה הנמצאים בתעסוקה מוגנת, לצאת מהמפעל ולהיות חלק מהקהילה הרחבה.

מספר עובדות חשובות על מסלול המשתקם:

  • משתקם אינו מוגן מפני פיטורים שכן הוא אינו ביחסי עובד-מעביד.
  • משתקם מקבל גמול מינימאלי של 2 ₪ או 4 ₪ לשעה, בהתאם ליכולת העבודה שלו.
  • משתקם זכאי לזכויותיו של עובד בנושאים הבאים: דמי חופש, ימי מחלה והחזר הוצאות נסיעה.
  • בכדי להיכנס למסלול משתקם, על המשתקם או האפוטרופוס שלו, לפנות לתמ”ת בבקשה לעריכת אבחון. מדובר בהליך אשר דומה להליך האבחון לקביעת שכר מינימום מותאם. במידה ויכולתו של האדם מוערכת ביותר מ-20% הוא יעבור למסלול של שכר מינימום מותאם.
  • לקבלת מידע מפורט על מסלול זה, ניתן להתקשר למוקד המידע של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה מטעם התמ”ת בטלפון: 1-700-70-78-71.
  • שימו לב – לאדם עם מוגבלות הזכות לבחור מבין כמה מפעילים הפועלים באזורו את המפעיל המתאים ביותר עבור עצמו. לשם כך מומלץ לקיים פגישת היכרות ולערוך סיור התרשמות במסגרות אשר קיימות אצל המפעילים השונים.