הרצאות וסדנאות

הרצאות והדרכות

ארגון בזכות מציע הרצאות וסדנאות בנושאי זכויות בנושאים שונים המפורטים בהמשך. הכנת ההרצאה או הסדנא מבחינת משך זמן, תכנים ודגשים, נעשית במשותף עם הגורם המזמין תוך התאמה לקהל היעד ולצרכיו. ניתן אף לצרף מספר נושאים לסדנת זכויות מרוכזת בת מספר שעות, על פי בחירתכם.
צוות המרצים: מגוון והוא מורכב מאנשי חינוך, קהילה, תקשורת עורכי דין ועוד.
חומר כתוב:  אנו מספקים עלונים ודפי מידע בנושא ההרצאה ובנושאי זכויות אנשים עם מוגבלויות בעברית ובערבית.
קהל יעד: אנשים עם מוגבלות, בני משפחה, אנשי מקצוע מתחומים שונים, תלמידים וסטודנטים. ניתן להתאים את התכנים  לצרכי השומעים.

מטרת הסדנאות:
– העלאת מודעות.
– קידום פעילות ועשייה בתחום המדובר.
– סנגור עצמי – במידה ובחרתם סדנא המרכזת יותר מנושא אחד, אנו משתדלים שאחד הדוברים בכל סדנא יהא אדם עם מוגבלות.

הצעות לסדנאות:

1. בזכות- אודות הארגון
ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות פועל לקדם השתתפות שוויונית ומלאה של אנשים עם מוגבלות בחברה.
כיצד ניתן להיעזר בארגון לצורך קידום זכויות? מה ניתן לעשות במידה ואדם עם מוגבלות הופלה לרעה על רקע מוגבלותו? האם עורך דין מהמחלקה המשפטית של “בזכות” יכול לייצג אדם עם מוגבלות בתביעה מול הרשויות?
מידע על הארגון ודרכי פעולתו יינתנו במסגרת ההרצאה.
 
2. מיצוי זכויות וזכאויות
זכויות וזכאויות הנוגעות לתחומי החיים השונים, אופן קבלתן, הגשת ערר על החלטה שנתקבלה ועוד.
3. תעסוקה
בשנים האחרונות חוקקו מספר חוקים ותקנות שהשפיעו רבות על אפשרויות ותנאי ההעסקה של אנשים עם מוגבלות. בהרצאה נתחיל בסוגיית ההפליה של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. נמשיך במסגרות השונות של תעסוקה (תעסוקה מוגנת ותעסוקה נתמכת) ונתמקד בתנאי ההעסקה הייחודיים שמתקיימים במסגרות הללו. כמו כן נדון בתקנות שכר מינימום מותאם שמאפשרות לשלם שכר מופחת משכר המינימום לאנשים עם מוגבלות, ובחוק המשתקם המתייחס לאנשים עם מוגבלות קשה אשר מעוניינים להשתלב במסגרת תעסוקתית על אף שיכולת העבודה שלהם נמוכה ביותר.

4. שיקום נכי נפש בקהילה
חוק שיקום נכי נפש בקהילה מעגן את זכויותיהם ושילובם בקהילה של אנשים עם מוגבלות נפשית, כדי לאפשר להם להשיג דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים תוך שמירה על כבודם.
במסגרת ההרצאה נעמוד על הזכויות מתוקף חוק השיקום; מי זכאי לתוכנית שיקום? מה כוללת התוכנית? כיצד ניתן לממש את הזכאות לשירותי שיקום? האם ניתן לערור על החלטות ועדת השיקום? ועוד.

5. סנגור עצמי – סדנה כללית
אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל, אינם מודעים, לרוב, לזכויותיהם הבסיסיות ביותר. הדבר נכון במיוחד לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית, אך גם לגבי אנשים עם מוגבלות נפשית, פיסית וחושית.
מודעות לזכויות ושימוש בהן, הן מיומנויות נרכשות, וכיום יש תכניות לימוד מעטות שתכליתן להקנות מיומנות זו לאנשים עם מוגבלות. עיקר התכניות הקיימות, שמות
דגש על הקניית מיומנויות, אך לא על טיפוח יכולתם של אנשים עם מוגבלות לשלוט בחייהם, לבחור במסלול הרצוי להם ולבטא את שאיפותיהם. כתוצאה מכך, נשללות זכויות יסוד מאנשים אלה. הם אינם נשאלים לדעתם, וגם במידה שהם נשאלים, לרוב עמדתם אינה נלקחת בחשבון. קולם אינו נשמע, השפעתם על עיצוב ההוויה החברתית זניחה, ומעמדם במדינה שולי.

אנשים עם מוגבלות בכל המצבים ובכל רמות התפקוד מסוגלים להיות שותפים בקביעת מהלך חייהם. בהרצאה נשמע כיצד ניתן, בעזרת תכניות מתאימות, לאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם, לא רק מבחינה תפקודית, אלא גם ובעיקר מבחינת יכולתם לבחור את הרצוי להם ולעמוד על זכויותיהם.

6. דיור בקהילה
אנשים רבים עם מוגבלות, אלה שאינם יכולים לנהל חיים עצמאיים וזקוקים לסיוע צמוד, מתגוררים במוסדות. במוסדות אלו מתגוררים עשרות רבות ולעיתים מאות אנשים עם מוגבלות בצוותא. לדברי חלק מאנשי המקצוע, אלו תנאי החיים האופטימאליים עבורם. כך הם מוגנים מפני ניצול ומפני דחייה חברתית, ומקבלים שירות המותאם בדיוק לצורכיהם המיוחדים. 

עם זאת, קיימת בישראל גם האפשרות למגורים בקהילה, אלא שהיא מצומצמת וניתנת לרוב לאנשים עם מוגבלות קלה. אלה המתגוררים בדיור בקהילה, חיים בדירות רגילות בקבוצות קטנות ומנהלים בהן אורח חיים שווה לאורח חייהם של אנשים ללא מוגבלות.

האם מגורים בקהילה צריכים להיות פתוחים רק לאנשים שמוגבלותם מאפשרת להם ליהנות ולהפיק רווח מהמגורים בקהילה? האם יש לראות בהחלטה על מגורים במוסד או בקהילה החלטה מקצועית, או שמא היא החלטה ערכית? האם בעצם ההדרה ממגורים בקהילה נפגעות זכויות אדם בסיסיות, או שדווקא במוסדות נשמרות זכויות אדם שלר ניתן לקיימן במגורים בקהילה?
בהרצאה נעסוק בשאלות אלו, נסקור את חלופות המגורים הקיימות עבור אנשים עם מוגבלות, חסרונותיהן ויתרונותיהן, והמאבק להרחבת אופציית המגורים בקהילה לאוכלוסיות מורכבות.
 
7. שילוב בחינוך
ילד עם מוגבלות הלומד בבית ספר רגיל נחשף לכללי התנהגות ולשפה הנהוגים בחברה. הוא יכול ללמוד קרוב למקום מגוריו ובחברת חבריו משכונה.
חוק חינוך מיוחד קובע כי ועדת השמה חייבת לתת עדיפות להפנייתו של ילד עם צרכים מיוחדים לבית ספר רגיל. אך אין מספיק רק לשלבו במסגרת רגילה, תיקון לחוק קובע שזכותו של ילד עם מוגבלות לקבל מענה לצרכיו במסגרת בית הספר הרגיל.
בהרצאה נעמוד על זכויות השילוב; למה זכאי תלמיד משולב? כיצד נקבעת זכאות תלמיד לשילוב? מה עושים הורים אשר אינם מרוצים מהחלטת ועדת השילוב?מה הזכויות להם זכאים הורים בועדת השילוב וההשמה? כיצד ניתן לבדוק האם התוכנית שנקבעה מתאימה לצורכי הילד?

8. אפוטרופסות
אחת הסוגיות המשפיעות ביותר והמורכבות ביותר בחייו של אדם עם מוגבלות היא סוגיית האפוטרופסות.
בהרצאה נסקור מבחינה משפטית את מוסד האפוטרופסות. כיצד מתמנה אפוטרופוס? מי יכול להתמנות לאפוטרופסות? מהם זכויותיו של אדם עם מוגבלות שמונה לו אפוטרופוס? מהם חובותיו של האפוטרופוס לעניינים אישיים (גוף) ושל אפוטרופוס לענייני רכוש? מה קורה כשהחסוי מתנגד לרצון האפוטרופוס? מהי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה?

9. נגישות לשירותים
האם אדם עם מוגבלות נפשית צריך לחכות בתור לרופא? האם חובה על הבנקאי להקריא ולהסביר לאדם עם מוגבלות שכלית את המסמכים עליהם הוא נדרש לחתום? פקידה בקופת חולים מקבלת פקס ובו בקשה לקבוע לאדם עם מוגבלות בשמיעה תור באחד משלושת המועדים שציין, האם חובתה להיענות לפקס? כיצד חווית ביקור במוזיאון תתאים גם לאדם עם מוגבלות בראיה?
בישראל חיים מאות אלפי בני אדם עם מוגבלות פיזית חושית נפשית או שכלית. רובם מקיימים חיים מלאים, ומשתמשים בשירותי הקהילה הרגילים. אולם חלק מן השירות הניתן במקומות אלו אינו מותאם לצרכיהם, הם אינם זוכים לטיפול שוויוני ומכובד.
בהרצאה נעמוד על ההבדל הקיים בין נגישות פיזית לנגישות השירות, נלבן מהן הזכויות המגיעות לאדם עם מוגבלות, וכיצד ניתן להנגיש שירות לכל סוגי המוגבלויות.

10. הליך הוגן
שיעורם של אנשים עם מוגבלות, המעורבים בהליכים פליליים, גדול בהרבה משיעורם באוכלוסייה; אנשים עם מוגבלות מהווים קורבנות קלים לתקיפה. הם חווים אלימות פיזית, נפשית ומינית בשיעור גבוה בהרבה מאנשים ללא מוגבלות.
על אנשים עם מוגבלות קל לעיתים קרובות להשפיע ולנצלם לרעה, ועל כן פעמים רבות אנשים עם מוגבלות מעורבים באירועים פליליים.
ארגון בזכות זיהה את חוסר התאמתו של ההליך הפלילי לצורכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות, ויזם חוק חדש שייתן מענה לבעייה. החוק קובע את ההתאמות שעל המערכת המשפטית לבצע בהליך הפלילי, בהתאם לצרכיו של מתלונן, עד, חשוד או נאשם שהוא אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית. החוק נותן כלים למערכת המשפטית לאפשר את חקירתם והעדתם של אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, לעשות צדק ולהגיע לחקר האמת.
בהרצאה נעמוד על אופן הנגשת ההליך המשפטי לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית; בחקירה במשטרה, בהעדה בבית המשפט, בחלופות מעצר ועוד.
למידע נוסף ולהזמנת הרצאות ניתן לפנות לצביה וייסברג- 02/6521308