הזכות לחינוך

 

הזכות לחינוך היא זכות היסוד של כל ילד לקבל חינוך חינם מטעם המדינה. מזכות זו נגזרת זכותם של תלמידים עם צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד, כלומר חינוך אשר נותן מענה לצרכים הייחודים של תלמידים עם מוגבלויות. זכות זו מיושמת הן במסגרת של חינוך מיוחד והן במסגרת של החינוך הרגיל.  מהזכות לחינוך נגזרות זכויות ספציפיות בהן – הזכות להסעות למסגרת החינוך, הזכות מתן סיוע רפואי ופרא-רפואי, הזכות לקבלת סיוע ותמיכה והזכות לנגישות במערכת החינוך.

רקע ונתונים – הזכות בישראל

על פי נתוני משרד החינוך בנוגע לשנת 2011, מתוך כ-1,950,000 תלמידים במערכת החינוך מגיל 3 ומעלה, כ-69,500 תלמידים לומדים במסגרות של חינוך מיוחד (בבתי ספר לחינוך מיוחד ובכיתות לחינוך מיוחד בבתי ספר רגילים). כ- 11,100 תלמידים עם מוגבלות מורכבות משולבים במערכת החינוך הרגילה. בנוסף להם משולבים כ-123,000 תלמידים עם לקויות קלות יותר במערכת החינוך הרגילה (מתוכם כ-81,000 עם לקות למידה) (לנתונים נוספים ראה דוח של הכנסת על מצב השילוב בנוגע לשנה”ל התש”ע) .

על פי חוק חינוך מיוחד, ילדים עם צרכים מיוחדים זכאים למסגרת חינוכית מגיל 3 ועד גיל 21. בפועל תלמידים יכולים ללמוד במסגרת לחינוך מיוחד או להשתלב במערכת החינוך הרגילה. ועדות על פי החוק קובעות את השיבוץ של כל תלמיד – ועדת השמה, ועדת שיבוץ ו/או ועדת שילוב. זכויות התלמיד משתנות בהתאם לסוג המסגרת:

מסגרת לחינוך מיוחד – חוק חינוך מיוחד מסדיר את הזכויות ואת הפרוצדורות בכל הנוגע לשיבוץ במסגרת החינוך המיוחד. תלמיד בחינוך המיוחד זכאי ל’שירותים נלווים’ הכוללים הסעה, ארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים ופרה-רפואיים בהתאם לצרכים של התלמיד.

שילוב במערכת החינוך הרגילה – במערכת החינוך הרגילה משולבים תלמידים רבים עם מוגבלויות. הזכות לשילוב מתחילה בגיל 5 (למעט ילדים המתגוררים ביישובים הכלולים בצו של משרד החינוך). התלמידים עם הלקויות ה’שכיחות’ והפחות חמורות אינם זכאים לתקציב ייעודי לצורך שילובם. בתי הספר מקבלים תקציב כללי שבאמצעותו הוא אמור לסייע לתלמידים אלו להשתלב. ואילו תלמידים עם לקויות מורכבות יותר (אוטיזם, הפרעות נפשיות, מחלות נדירות, חירשות, עיוורון, פיגור בינוני, שיתוק מוחין) זכאים לסיוע אשר כולל 2.7 שעות שבועיות של תמיכת הוראה וכן שעות סיוע בהתאם לרמת התפקוד של התלמיד (עד ל-30 שעות שבועיות).

בשנת 2009 פרסמה וועדה בראשות השופטת דורנר, המלצות לרפורמה במערכת החינוך המיוחד בישראל. משרד החינוך הצהיר על כוונתו לבחון את המלצות הדו”ח באמצעות פיילוט מצומצם שיתקיים בחולון בשנים 2012-2013.

הסעות לחינוך – תלמיד עם מוגבלות עשוי להיות זכאי להסעות לבית הספר ובחזרה, בין אם הוא לומד בחינוך המיוחד ובין אם בשילוב. חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות תשנ”ד-1994, קובע זכאות לכל ילד עם מוגבלות, “לפי צרכיו ובהתחשב בסוג המגבלה שלו”.

מעונות יום שיקומיים – כמו כן פעוטות עם מוגבלויות מורכבות, מגיל חצי שנה ועד גיל 3, זכאיות למסגרת שיקומית וטיפולית הכוללת הסעה וליווי בהסעה. זכאות זו נובעת מחוק מעונות יום שיקומיים, תש”ס-2000 והתקנות מכוחו, ונמצאת באחריות משרד הרווחה.

ה’אני מאמין’  של בזכות

‘בזכות’ מאמינה כי ‘חינוך מיוחד’ הינו שירות ולא מקום, ועל כן כל תלמיד זכאי לקבל את הסיוע הייחודי אליו הוא זקוק כדי למצות את כישוריו בין אם הוא לומד במסגרת של חינוך מיוחד ובין אם הוא משולב במערכת החינוך הרגילה. בפועל, משרד החינוך מקצה מעט מדי משאבים כדי לאפשר סיכוי אמיתי לשילוב של תלמידים עם צרכים מורכבים. בנוסף ‘בזכות’ מקדמת את הזכות של כל תלמיד עם מוגבלות לבחור באמצעות הורהו, את סוג המסגרת בה ילמד – חינוך מיוחד או שילוב – תוך קבלת מלוא הסיוע וההנגשה הנדרשים.

פעילותנו בתחום

ארגון ‘בזכות’ שם דגש ייחודי בקידום הזכות לשילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים. בשנת 2002, בעקבות יוזמת חקיקה שהוביל ארגון ‘בזכות’ בשיתוף פעולה עם חה”כ זבולון אורלב, תוקן חוק חינוך מיוחד ונוסף בו פרק המוקדש כולו לזכות לשילוב. פרק השילוב (פרק ד1 לחוק) קובע את זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לתוספת של שירותים מיוחדים הכוללים עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פרה-רפואיים ונגישות מלאה. בשנת 2003 הגישה ‘בזכות’ עתירה כנגד משרד החינוך על מדיניותו בתחום סייעות בשילוב. בעקבות הגשת העתירה שונו נהלי משרד החינוך כך שהקביעה על דרגת הזכאות לסייעות, הפסיקה להיות כפופה לשיקול דעת תקציבי והיא נמצאת בסמכות בית הספר המשלב. בשנת 2007, הגישה ‘בזכות’, בשיתוף ארגונים נוספים, עתירה כנגד ההפלייה בתקצוב של השילוב. עתירה זו הובילה להקמת ועדת דורנר אשר פרסמה המלצות מהפכניות בתחום.  כאמור, משרד החינוך בוחן כעת את ההמלצות. במקביל הגישה ‘בזכות’ עם ארגונים נוספים עתירה להרחבת הזכאות לשילוב לגילאי 3-4 אך עתירה זו נדחתה.
כחלק מהזכות לשילוב, הגישה ‘בזכות’ עתירה כנגד מדיניות משרד החינוך שלא להקצות סייעת רפואית לתלמידים עם צרכים רפואיים המשולבים במערכת החינוך הרגילה. בעקבות הגשת העתירה הוסדר נוהל והוקמה ועדה בין משרדית המאשרת סייעות רפואיות בשילוב.

‘בזכות’ קידמה מספר נושאים באמצעות עתירות משפטיות:
בתחום הנגישות- ‘בזכות’ היתה פעילה בהגשת עתירת ‘בוצר’, שהיוותה פריצת דרך בתחום חובת הנגישות של בתי ספר בפרט ובהצבת הזכות לנגישות על המפה המשפטית בכלל. בשנת 2011 הגישה ‘בזכות’ עתירה נוספת להנגשת ספרי לימוד, חומרי לימוד ובחינות בגרות לתלמידים עיוורים ולקויי ראייה.
בתחום החינוך המיוחד – הגישה ‘בזכות’ עתירה על זכותו של תלמיד לשיבוץ במסגרת מתאימה לצרכיו ולא למסגרת כללית שנמצאת בסמיכות למקום מגוריו.
בתחום מעונות יום שיקומיים – הגישה ‘בזכות’ שורה של עתירות בנוגע לזכות למעונות יום שיקומיים.
בתחום הרפואי –הגישה ‘בזכות’ עתירה מנהלית על הזכות של תלמידה עם צרכים רפואיים מורכבים אשר מונעים ממנה לצאת מהבית, לקבל שעות הוראה בביתה. בעקבות עתירה זו שינה משרד החינוך את נהליו והכיר בזכות של תלמידים חולים מהחינוך המיוחד לתוספת שעות הוראה בבית.

לצד הפעילות המשפטית, ‘בזכות’ נותנת מענה למאות פניות ציבור בתחום החינוך (היעדר סייעת, היעדר מסגרת לימודים, היעדר הסעות, היעדר נגישות) וכן מפרסמת דפי מידע ומקדמת את נושא החינוך תוך שיתוף פעולה עם ארגונים נוספים.

 

מידע נוסף  על הזכות לחינוך:

1. דף מידע של ‘בזכות’ בנוגע לשילוב לקראת שנת הלימודים תשע”א.
2. סייעות בחינוך המיוחד- דף מידע של ‘בזכות’.
3. ועדת דורנר:
א. דוח ועדת דורנר.
ב. תקציר ‘בזכות’ על המלצות ועדת דורנר.
ג. תקציר הצגה של ‘בזכות’ בפני ועדת דורנר.
4. שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בפעילויות מחוץ לבית הספר:
א. פנייה של ‘בזכות’.
ב. תשובת משרד החינוך.
5. נגישות:
א. נגישות במערכת החינוך – סיכום פנימי של ‘בזכות’ משנת 2010.
ב. נהלי משרד החינוך בנוגע להנגשה אקוסטית (מקור: משרד החינוך).
ג. פרוצדורה לבקשת הנגשה בבית ספר (מעלית, אקוסטיקה)  (מקור: משרד החינוך).
6. תשובות משרד החינוך לבקשות לפי חוק חופש המידע של ‘בזכות’:
א. בתי ספר עם כיתות חינוך מיוחד (תשע”א).
ב. תקציב החינוך בשנת 2012.

 7. דוח של הכנסת בנושא שילוב וחינוך מיוחד לשנת 2015