דיור עצמאי וסיוע בדיור

 

1. הקדמה

מתוך תפיסת עולם הדוגלת בשילוב אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים, ובתוך כך גם במגורים בקהילה, נציג להלן אפשרויות שונות לקבלת סיוע מגופים ממשלתיים שונים למי שמעוניין לחיות באופן עצמאי בקהילה. עיקר המידע עוסק במדיניות ובכללי משרד השיכון ומתבסס על הוראות משרד השיכון העדכניות לחודש יולי 2012. בחלק מן ההוראות ייתכנו זכאויות נוספות לאלו של אנשים עם מוגבלות (קשישים, מקבלי הבטחת הכנסה ועוד) אך אנו נתייחס רק להיבטים הנוגעים לזכאים בעלי מוגבלות. המידע הניתן בעלון הוא כללי ויש לבדוק את הזכאות האישית בכל מקרה לגופו.

 

2. הגדרות רלבנטיות לזכות לסיוע בדיור ממשרד השיכון 

נכה: עיוור בעל תעודת עיוור לצמיתות מטעם משרד העבודה והרווחה או מי שיש לו אישור מהמוסד לביטוח לאומי או ממשרד הבריאות או ממשרד הביטחון המעיד על נכות צמיתה/יציבה בשיעור 75% או מי שיש לו אישור מהמוסד לביטוח לאומי או ממשרד הבריאות או ממשרד הביטחון המעיד על דרגת אי כושר יציבה של 75% או יותר או מוגבלות בניידות בשיעור 75% או יותר או אדם המתנייד על כיסא גלגלים ויש לו אישור ממשרד הבריאות או ממשרד הביטחון על היותו רתוק או זקוק לכיסא גלגלים

נכה רתוק: בעל אישור זכאות ממשרד הבריאות על השתתפות במימון רכישת כיסא גלגלים.

דירה ציבורית: דירה השייכת לחברה לדיור ציבורי (כגון עמידר, עמיגור וכו’) והמשמשת להשכרה ציבורית או מיועדת להשכרה ציבורית.

חברות מאכלסות לדיור ציבורי: חברה המנהלת את השכירות בשיכון הציבורי בעבור משרד הבינוי והשיכון ולפי הנחיותיו. החברות המאכלסות כיום הן: חברת עמידר, חברת עמיגור, חברת פרזות- חברה ממשלתית עירונית (בירושלים), חברת חלמיש (בתל אביב), חברת שקמונה (בחיפה), חברת חל”ד (בפתח תקווה), חברת לור”ם (החברה לפיתוח רמלה-לוד).

משפחה: זוג נשוי לפי קביעת משרד הפנים.

ילד: בן או בת של אחד המבקשים הראשיים שהינו רווק שטרם מלאו לו 21 שנים,  והסמוך אל שולחן מבקש הסיוע הראשי.

חסר דירה: יחיד או משפחה (כל אחד מבני המשפחה) שאין להם ולא היו להם, לאחר 1.6.71, זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה (בעלות, חכירה, דמי מפתח וכיו”ב) ושלא קיבלו סיוע ממשלתי לדיור בהלוואה/מענק/בפיצוי פינויים מהמדינה. מי שקיבל מענק השתתפות בשכר דירה או אדם מוגבל בניידות שקיבל סיוע לשיפור תנאי הדיור – איננו נחשב מי שקיבל הלוואה מהמדינה.

בעל זכויות בדירה: מי שהיה ביום 1.6.71 או לאחר מכן בעל דירה או חוכר או חוכר לדורות או דייר מוגן ועוד כיו”ב כולל מי שיש לו זכות לדירה מכח ירושה, מתנה ועוד.

 

3. סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון

מי זכאי? מי שהוא “חסר דירה” יכול להגיש בקשה לסיוע בשכר דירה בשיכון הציבורי או לסיוע בשכר דירה בשוק החופשי.

הזכאות נקבעת לפי “ניקוד” שצוברים כלל הזכאים על פי מספר אחים ואחיות, מספר ילדים ועוד.  לאנשים עם מוגבלות ניתנת תוספת נקודות בשל מוגבלותם. כדי להירשם לתוכנית הסיוע יש לגשת לאחד הבנקים למשכנתאות , בצירוף המסמכים הרלוונטים (מתוך הרשימה שלהלן) ושם יתבצע תהליך הרשמה בעזרת פקיד הבנק. כאשר למבקש הסיוע מונה אפוטרופוס, על המבקש להיות נוכח אך האפוטרופוס הוא שיחתום על הטפסים. על האפוטרופוס להציג “צו מינוי אפוטרופוס” במעמד זה.

על מנת לקבל תעודת זכאות לחסר דירה יש להביא את המסמכים הבאים:

א. תעודת זהות המבקש.

ב. אישורים נדרשים מאדם עם מוגבלות, אחד מאלה:  עיוור – תעודת עיוור לצמיתות ממשרד העבודה והרווחה  אדם עם מוגבלות בשיעור 75% ומעלה, או אדם עם מוגבלות בניידות 75% ומעלה, או בעל אי כושר השתכרות בשיעור 75% ומעלה: אישור מביטוח לאומי, או ממשרד הבריאות או ממשרד הביטחון, המעיד על שיעור הנכות ועל היות הנכות צמיתה/ יציבה, דרגת אי כושר, גובה הקצבה ותאריך תחילת התשלום.  אדם המתנייד בכסא גלגלים – אישור משרד הבריאות או משרד הביטחון.

ג. זוגות נשואים: יצרפו תעודת נישואין או אישור נישואין

ד. גרוש/ה: יצרף תעודת גירושין, צילום הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין

ה. הורים לילד/ים: יצרפו תעודת זהות ובה פרטי הילדים הסמוכים על שולחנם. אם במנין הילדים ילד/ה שהינו/ה בן 18 ומעלה, יצרפו ההורים צילום תעודת הזהות של הילד

ו. מבקשת בהיריון בחודש החמישי ואילך: תמציא אישור עדכני של רופא

ז. אחים/אחיות: צילום של תעודת האב או האם ובו רשומים כל אחיו ואחיות המבקש שגרים בארץ, כולל המבקש עצמו, או צילום דף מתעודת הזהות האישית של כל אח/אחות

ח. אישור על שירות בצה”ל או על שירות לאומי, אם ישנו

בשלב הבא, מבקש שיימצא זכאי, תונפק לו “תעודת זכאות” התקפה, ברוב המקרים, לשנה עם אפשרות להארכה לתקופה נוספת. בעזרת תעודת הזכאות, ניתן לקבל הלוואה מהבנק .

 

4. סיוע בשכר דירה למגורים בישובי “שכר דירה”

מי זכאי? מי שהוא “חסר דירה” או הוכר ככזה ויש לו תעודת זכאות שרשום בה שניתן לממש בעזרתה סיוע בשכר דירה, ושלא נשלחה הודעת עיקול למשרד הבינוי והשיכון בגין כספי הסיוע לאותה דירה וגם הוא נכה המתקיים מקצבאות אי כושר השתכרות בשיעור 75% או יותר מהמוסד לביטוח לאומי. גובה הסיוע נקבע על פי הקריטריונים הבאים: האזור הגאוגרפי בו נמצאת הדירה, סוג הקצבה בביטוח הלאומי (צמיתה\זמנית), האם מדובר ביחיד, בזוג, או בזוג עם ילדים ומספרם.

הסיוע מתבצע רק בישובים המוגדרים “ישובי שכר דירה” אך מי שזכאי לסיוע בשכר דירה ומתקיים מקצבת אי כושר השתכרות בשיעור 75% ומעלה של המוסד לביטוח לאומי – יכול לממש את זכאותו בכל הארץ.   לאן פונים? לאחד מסניפי החברות המספקות שירותי סיוע בשכר דירה. יש להציג תעודת זהות ותעודת זכאות לחסרי דירה או להציג את כל המסמכים הנדרשים לצורך הכרה כ”חסר דירה” (ראו פרק 3). כמו כן יש להמציא אישור על קבלת קצבה מהביטוח הלאומי בציון סוג הגמלה, סוג הנכות (זמנית\יציבה\קבועה), אחוזי הנכות, דרגת אי-כושר, גובה הקצבה ותאריך תחילת התשלום.  נכה יחיד המתקיים מקצבת אי כושר יציבה – ימציא אישור על כך בעת ההרשמה לסיוע אך לא נדרש להמציא אישור כזה בכל שחרור של כספי הסיוע.  נכה יחיד המתקיים מקצבת אי כושר זמנית – ימציא אישור מעודכן בכל שחרור של כספי סיוע.  משפחות של נכים המתקיימים מקצבת אי כושר זמנית או יציבה – ימציאו אישור מעודכן בכל שחרור כספי סיוע.  נכים שאחד מבני הזוג מתקיים מקצבת אי כושר זמנית ואחד מקצבת אי כושר יציבה ימציאו אישור עדכני בכל שחרור כספי סיוע.

איך זה עובד? כספי הסיוע מופקדים לחשבון הבנק של מבקש הסיוע או של המשכיר על פי בחירתכם על סמך חוזה השכירות.

נכים יכולים לקבל “סיוע עתידי” לתקופה של עד שישה חודשים. מי שעונה של יותר מקריטריון אחד של זכאות יקבל סיוע על פי הסכום הגבוה יותר. א. מגבלות במתן הסיוע • הסיוע מותנה במגורי המסתייע דרך קבע (רוב ימות השבוע והשנה) בדירה הנשכרת. • לא יינתן סיוע למסתייעים בשכר דירה במקביל ממשרד הביטחון או לעולים המקבלים סיוע בשכר דירה. • לא יינתן סיוע למתגורר בדירה בבעלות בן/בת זוג לשעבר או בבעלות ידוע בציבור או בדירה בבעלות קרוב משפחה מקרבה: אב/אם, בן/בת, חתן/כלה. עם זאת, במקרים בהם יש לקרובי המשפחה של אנשים עם מוגבלות המתגוררים עמם, הוצאות דיור נוספות בגין נכותם ו/או בגין הצרכים המיוחדים הקשורים לנכותם, יוכל האדם ו/או הקרובים, לקבל סיוע בשכר דירה, על פי שיקול הדעת של ועדות החריגים במשרד. • לא יינתן סיוע למתגורר בשכירות מוגנת (בדמי מפתח – דירה שחל עליה חוק הגנת הדייר).

סכום הסיוע לא יעלה על 95% משכר הדירה שנקבע בחוזה.

 

5. סיוע בשכר דירה למתגוררים במסגרות דיור של משרד הבריאות או הרווחה

סיוע זה ניתן ע”י משרד הבינוי והשיכון באמצעות עמותות ואגודות המתקשרות ישירות עם בעל הדירה ומשכירות אותה בשכירות משנה לדיירים זכאים. עמותות ואגודות אלו קיבלו אישור ממשרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות.

מי זכאי? אדם עם מוגבלות מעל גיל 18, חסר דירה והמתקיים מקצבת אי כושר השתכרות של 75% או יותר, שאינו מקבל סיוע אחר בדיור.

איך מגישים את הבקשה? המבקש יגיש “בקשה לסיוע בדיור” באחד מסניפי הבנקים למשכנתאות לשם הנפקת תעודת זכאות ויצרף את המסמכים המפורטים בפרק 3. א. גובה הסיוע: סכום הסיוע לא יהיה גבוה מ- 95% מחלקו של הזכאי בתשלום שכר הדירה .

 

6. הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי

נכה על כיסא גלגלים – בעל אישור ממשרד הבריאות ולפיו המבקש רתוק לכיסא גלגלים שאינו מסוגל לעלות מדרגות ושאושר על ידי המשרד כזכאי להשתתפות במימון עבור רכישת כסא גלגלים.

דירות נ”ר – דירות שנקנות בשוק החופשי על ידי המשרד, מועברות לניהול חברה מאכלסת ומיועדות לאכלוס זכאים. דיור ציבורי מיועד לאוכלוסיה בעלת קשיים כלכליים, העומדת בתנאי הזכאות שקבע משרד הבינוי והשיכון להלן. מדובר בדירות המושכרות בעלות נמוכה מאוד, כששכר הדירה נקבע על פי ההכנסות של השוכרים. תנאי בסיסי לזכאות הוא שהמבקש אינו מחזיק בבעלות על דירה או חלק ממנה.  הדיור הציבורי מנוהל בידי מספר חברות מאכלסות (כגון עמידר, עמיגור וכו’).

מי זכאי? אנשים שעונים להגדרת “חסרי דירה” או מי שגרים בדיור הציבורי ומעוניינים להחליף את דירתם.

מי שהוא “חסר דירה” וגם עונה על אחד התנאים הבאים: 1. אדם עם מוגבלות שמתנייד באמצעות כסא גלגלים, או משפחה שאחד מבני הזוג מתנייד באמצעות כיסא גלגלים ובתנאי שסך הכנסותיהם אינו עולה על השכר הממוצע במשק. 2. זוג נשוי עם שני ילדים ומעלה שאחד מבני הזוג הינו אדם עם מוגבלות הזכאי לקצבת אי כושר השתכרות יציבה בשיעור של 75% מהמוסד לביטוח לאומי ומקבל קצבה כמשפחה, וסה”כ הכנסות המשפחה אינו עולה על ההכנסה המזכה לדירה בשכירות בשיכון הציבורי. 3. זוג נשוי שאחד מבני הזוג הינו אדם עם מוגבלות וזכאי לקצבת אי כושר השתכרות יציבה בשיעור של 75% ומעלה מהמוסד לביטוח לאומי כמשפחה, וסה”כ הכנסות המשפחה אינן עולות על ההכנסה המזכה לדירה בשכירות בשיכון הציבורי, ולהם ילד אחד לפחות שמקבל גמלת נכות בשיעור של 100% מהמוסד לביטוח לאומי. 4. זוג נשוי מעל חמש שנים ללא ילדים, שכל אחד מבני הזוג הוא אדם עם מוגבלות וזכאי לקצבת אי כושר השתכרות יציבה בשיעור של 75%. 5. זוג נשוי שכל אחד מבני הזוג הוא אדם עם מוגבלות וזכאי לקצבת אי כושר השתכרות יציבה בשיעור של75%  ולהם ילד אחד לפחות (לא כולל הריון).

הליך קבלת הזכאות:

חסרי דירה שבבעלותם תעודת זכאות תקפה יפנו לאחת מחברות המספקות שירותי סיוע בשכר דירה למשרד השיכון (עמידר, מתן-חן ומ.ג.ע.ר.) וימסרו את המסמכים הבאים: 1. מכתב הסבר מפורט ומנומק לבקשה. 2. תעודת זכאות בתוקף. 3. אישורי הכנסה: תקופת האישורים משתנה בהתאם לסוג ההכנסה. קצבת 75% אי כושר השתכרות יציבה – עבור החודש שקודם להגשת הבקשה, גמלת נכות זמנית – עבור 24 חודשים שקדמו להגשת הבקשה. 4. תדפיס בנק של חשבון עובר ושב של שלושת החודשים האחרונים. 5. אדם עם מוגבלות המתנייד באמצעות כיסא גלגלים יצרף אישור ממשרד הבריאות על כך שהוא רתוק לכיסא גלגלים ואינו מסוגל לעלות במדרגות וכן שאושר לו השתתפות במימון רכישת כיסא גלגלים. בנוסף יש להביא הערכה תפקודית מאורטופד וטופס תפקידי סיעוד החתום על ידי אחות מוסמכת או רופא קופת חולים. 6. במקרה של בעיה רפואית אחרת יש לצרף אישורים רפואיים עדכניים לששת החודשים האחרונים חתומים על ידי רופא מטעם מוסד רפואי מוכר וכן טופס תפקוד סיעודי החתום על ידי אחות מוסמכת או רופא קופת חולים. 7. כל מסמך אחר שתומך בבקשה.

חסרי דירה שאושר להם לקבל דירה בדיור הציבורי יהיו זכאים לסיוע בשכר דירה בתקופת ההמתנה לדירה.

דיירי השיכון הציבורי המעוניינים להחליף דירה: • אדם המתנייד בכיסא גלגלים: מי שהוא דייר בשיכון הציבורי ואין לו ולא היו לו זכויות בדירה נוספת במקביל לתקופת המגורים בדיור הציבורי ובנוסף הוא אדם המתנייד בכיסא גלגלים וכן הוא אחד מאלה: 2. גר בקומה שאינה קומת קרקע בבניין ללא מעלית או שיש בבניין מעלית אך הגישה אליה או הפתח או העומק של המעלית אינם מתאימים לכיסא גלגלים. 3. גר בדירה שאינה מתאימה (לא כולל סיבות של צפיפות) ואינה ניתנת להתאמה למגבלותיו על פי חוות דעת של מרפא\ה בעיסוק מטעם מוסד רפואי מוכר ומהנדס מטעם החברה המאכלסת. • אדם שיש לו מצוקה בריאותית: מי שהוא דייר בדיור הציבורי ובעל מגבלה פיזית המתבטאת במצב תיפקודי אשר מקשה עליו להגיע לדירה בה הוא מתגורר ובשל מוגבלותו קבעה הוועדה הרפואית כי קיים הכרח להחליף את הדירה בה הוא מתגורר לדירה אשר תתאים למגבלותיו.

הליך קבלת הזכאות: דיירי השיכון הציבורי יפנו לסניף של החברה המאכלסת (עמידר, עמיגור, פרזות וכו’), ימלאו טופס בקשה ויצרפו את המסמכים הבאים: 1. צילום ת”ז +ספח 2. מכתב הסבר ובו פירוט הנימוקים לבקשה. 3. לבקשתו של אדם המתנייד בכיסא גלגלים יצורף אישור משרד הבריאות לפיו המבקש רתוק לכיסא גלגלים ואינו מסוגל לעלות מדרגות וכן שאושרה לו השתתפות במימון כיסא גלגלים. בנוסף ימציא הערכה תפקודית מאורטופד וטופס תפקידי סיעוד החתום על ידי אחות מוסמכת או רופא קופת חולים. 4. לבקשתו של אדם עם מצוקה בריאותית אחרת, יש לצרף אישור רפואי עדכני לששת החודשים האחרונים, ממוסד רפואי מוכר עם פירוט הבעיה הרפואית והמגבלות הנובעות ממנה. 5. כל מסמך אחר התומך בבקשה. – אדם בכיסא גלגלים שהוא חסר דירה ולא נמצא לו פתרון במסגרת הדירות המתפנות, יעבור תיקו למנהל מחלקת אכלוס לאישור זכאות לדירת נ”ר. – אדם בכיסא גלגלים שהוא דייר השיכון הציבורי תיבדק האפשרות לבצע התאמות בדירתו הנוכחית. אם לא קיימת אפשרות כזו – יועבר התיק לטיפול במסלול נ”ר.

 

7. סיוע בשכר דירה לדרי רחוב

מי זכאי? יחיד שאין לו בהווה זכויות בדירה או דירה בשיכון הציבורי, שהוא  “דר רחוב” ואינו מחזיק בתעודת זכאות המזכה בהשתתפות בשכר דירה.

מי נחשב “דר רחוב”?   אדם הגר ברחוב, בבתים נטושים, גנים, שטחים ציבוריים ואתרי בנייה לפחות חודש, שאין לו הכנסה מתעסוקה באופן זמני או קבוע (לא כולל קצבת נכות).

מי מחליט מיהו ‘דר רחוב’? מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית, או מנהל היחידה ל”דרי רחוב” בערים בהן יש יחידה מסוג זה. א. אופן הגשת הבקשה: המבקש יגיש “בקשה לסיוע בדיור” בבנק למשכנתאות, או לאחת החברות המספקות שירותי סיוע בשכר דירה למשרד השיכון (עמידר, מתן-חן ומ.ג.ע.ר.) בצירוף לפחות אחד המסמכים הבאים: תעודת זהות המבקש, או תמצית רישום משרד הפנים, או תעודת עולה, או אישור המשרד לקליטת עליה המעיד על זהותו, או אישור המוסד לביטוח לאומי. ב. גובה הסיוע: ההשתתפות בשכר דירה הינה בשיעור שלא עולה על 95% משכר הדירה המשולם ע”י הזכאי וזאת לפי החלק היחסי משכר הדירה. ג. משך הזכאות: עד 24 חודשים.

ניתן לשכור דירה בשוק הפרטי או לגור במגורים ששוכרת הרשות המקומית.

במקרים של ניתוק הקשר בין המבקש ליחידה לדרי רחוב – יופסק הסיוע.

 

8. הנחה ברכישת דירה מהשיכון הציבורי

דיירים המתגוררים בשכירות בדיור הציבורי יכולים לרכוש את דירותיהם במחיר מוזל.

א. מי זכאי? ההנחה תינתן לחסר דירה הזכאי לדיור בשיכון הציבורי, אשר יש לו לפחות חמש שנות ותק בדיור הציבורי.

ב. קריטריונים לחישוב שיעור ההנחה: ההנחה מחושבת על פי מספר הנפשות במשפחה, הוותק במגורים ובהתאם למיקום הדירה במרכז או בפריפריה. אנשים עם מוגבלות יהיו זכאים לתוספת של 25% מגובה ההנחה בגין שנות הוותק שצברו. אנשים עם מוגבלות בשיעור של 100% נכות המתגוררים בדיור הציבורי יהיו זכאים להנחה בשיעורים מוגדלים. ג. גובה ההנחה: תקרת מחיר דירה לאדם עם מוגבלות לצורך חישוב ההנחה הוא: 881,250 ₪. לפרטים נוספים: עיינו במדריך לרכישת דירה מקבלן שמפורסם באתר משרד הבינוי והשיכון, תחת הכותרת סיוע ברכישת דירה לזכאים – אוכלוסיות זכאיות לדיור ציבורי.

 

9. סיוע לבעלי דירה

מי זכאי? מי שהיה “בעל זכויות בדירה” ביום 1.6.71 או לאחר מועד זה, כלומר: בעל דירה, חוכר, חוכר לדורות, קיבל דירה בירושה, בנאמנות או במתנה או שיש לו זכות, על פי חוזה, להיות אחד מאלה. מי שיש לו זכויות בדירה מכח חוזה שנחתם עד שנתיים קודם לתאריך ההרשמה, וטרם שולמה התמורה המלאה עבור דירה זו – לא נחשב “בעל דירה”.

זכאות לסיוע בגין מצוקה בריאותית: יחיד בגיל 30 ומעלה או משפחה שהם בעלי זכויות בדירה אחת בלבד.

מהי מצוקה בריאותית? בעיה רפואית של המבקש או של אחד או יותר מבני המשפחה המחייבת על סמך חוות דעת של יועץ רפואי מטעם משרד הבינוי והשיכון החלפה או שינוי של תנאי המגורים: מעבר לאיזור מגורים אחר או מעבר מקומה גבוהה בבניין ללא מעלית לקומה נמוכה או לבניין שיש בו מעלית או הוספת חדר לדירה

• אדם המתנייד בכיסא גלגלים, המבקש לעבור למגורים בקומה נמוכה או בבניין שיש בו מעלית אינו זקוק לחוות דעת של יועץ מקצועי.

לאן פונים? לאחד הבנקים למשכנתאות.

כאשר למבקש יש אפוטרופוס, על המבקש להגיע לבנק יחד עם האפוטרופוס אשר יציג “צו מינוי אפוטרופוס”.

המסמכים שיש להציג בבנק: ת”ז, מסמכים בנוגע למצב משפחתי (נשוי, גרוש, ילדים, הריון מחודש חמישי וכו’), אישור על שירות בצה”ל או שירות לאומי, אישורים רפואיים עדכניים חתומים על ידי רופא מטעם מוסד רפואי מוכר, מסמכים אודות הזכויות בדירה, מסמכים באשר לאחים ואחיות, ואישורי נכות לעיוור – אישור ממשרד העבודה והרווחה לנכה 75% ומעלה או מוגבל בניידות 75% ומעלה – אישור מביטוח לאומי, או משרד הבריאות או משרד הביטחון, המעיד על שיעור הנכות ועל היותה צמיתה/יציבה. לנכה בכיסא גלגלים – אישור משרד הבריאות או משרד הביטחון.

תעודת זכאות, במקרה שהמבקש יימצא זכאי, תקפה לשנה וניתן להאריך את תוקפה. על החלטה שלא לאשר זכאות ניתן לערער

למימוש הסיוע יש לפנות לאחד הבנקים למשכנתאות

 

10. רכישת דירות נ”ר   (רלוונטי לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים)

דירות נ”ר (נכסי רכישה) מיועדות, הן דירות ספציפיות הנרכשות על ידי משרד הבינוי והשיכון לצורך מגורים בלבד עבור זכאים ספציפיים,. התהליך מורכב משלושה שלבים: איתור דירה, בדיקה הדירה ורכישת הדירה.

שלב א’ איתור דירה: מי שזכאי לדירת נ”ר, יוזמן לשיחת הסבר ותדרוך בקשר לקריטריונים לחיפוש דירה ולאחר מכן יהיה עליו לאתר דירה המתאימה לצרכיו תוך  120 יום. אם לא יאתר הזכאי דירה מתאימה, תינתן לו ארכה של 60 ימים. לאחר מציאת הדירה יהיה על הדייר להתחייב לגור בדירה שמצא. סירוב לגור בדירה יביא לביטול הזכאות.

שלב ב’ בדיקת הדירה: התאמת הדירה לזכאי תיבדק על ידי מספר גורמים, בזה אחר זה: • על ידי מי שמספק את השירות למשרד הבינוי והשיכון. • לאחר מכן, במקרה של נכה רתוק, תיבדק התאמת הדירה לדייר על ידי מרפא\ה בעיסוק ועל ידי גורם טכני מהחברה המאכלסת. • עם סיום הבדיקה על ידי המרפא בעיסוק והגורם הטכני של החברה המאכלסת יבדוק את הדירה שמאי.

לאחר הבדיקות הללו, תתקיים בדיקה באשר לכיסוי התקציבי לרכישת הדירה וכן יתנהל מו”מ עם בעל הדירה על מחירה.

שלב ג’ רכישת הדירה ושיפוצה: עבור אנשים המוגבלים בניידות, תבצע החברה המאכלסת שיפוץ בדירה בהתאם להנחיות המשרד.

סדר העדיפויות לרכישת דירת נ”ר לזכאי משרד השיכון: 1. זכאים הרתוקים לכיסאות גלגלים ממונעים, ע”פ אישור ממשרד הבריאות. 2. משפחות של רתוקים לכיסאות גלגלים על פי מספר נפשות. 3. יחידים הרתוקים לכיסאות גלגלים ע”פ משך ההמתנה.

 

  11. סיוע בדיור לאנשים עם מוגבלות נפשית במסגרת סל שיקום

מי זכאי? אנשים שמלאו להם 18 שנה ויש להם נכות נפשית בשיעור של 40% לפחות (יש צורך באישורים מתאימים מהמוסד לביטוח לאומי או מפסיכיאטר מוסמך)

איך פונים? במסגרת הליך “סל שיקום” הכולל מגוון תחומים בהם ניתן  סיוע לזכאים, קיימת האפשרות לקבל סיוע למגורים עצמאיים בקהילה, סיוע בשכר דירה וסיוע ברכישת ציוד ראשוני לדירה. על המבקש למלא את הטפסים המתאימים ולפנות לוועדת סל שיקום באזור מגוריו, לקביעת תוכנית שיקום, אשר תכלול, בין היתר, סיוע לדיור עצמאי בקהילה.   12. ביצוע התאמות בבית משותף

בעל דירה שהוא אדם עם מוגבלות, או שיש לו שוכר עם מוגבלות, או שבן משפחתו המתגורר עמו הוא אדם עם מוגבלות, רשאי לבצע התאמות שונות בדירה (למשל: התקנת מעלון, הכשרת מקום כמקום חניה, תאורה מתאימה, חספוס עדין של המדרגות ועוד).

• ביצוע ההתאמה ייעשה על ידי בעל הדירה • חלק מן ההתאמות טעונות הסכמת חלק מסוים של הדיירים או כולם • התאמות שיש לקבל עבורן היתר ע”פ חוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965 – על בעל הדירה לקבל את ההיתר האמור ולפעול על פי תנאיו. • רופא, פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק יאשר בכתב כי ביצוע ההתאמה דרוש לאדם בשל מוגבלותו ולשם נגישות בטוחה ועצמאית לדירה או לרכוש המשותף המשמש את הדירה. • ההתאמה לא תמנע מבעלי הדירות האחרים להשתמש ברכוש המשותף שימוש סביר ותעשה בדרך שתצמצם עד כמה שאפשר את הפגיעה בבעלי הדירות האחרים וחזות הבית. • בעל הבית שביצע את ההתאמה יישא בכל ההוצאות השוטפות הדרושות לאחזקתה של ההתאמה. אם ההתאמה משמשת את כלל הדיירים – יישאו כל בעלי הדירות בהוצאה.

 

12. סיוע לשיפור תנאי הדיור לאנשים עם מוגבלות בניידות

מי זכאי? מי שעונה על אחד או יותר מהתנאים הבאים: 1. מי שתפקודו מוגבל עקב פגיעה במערכת מוטורית (רתוק לכיסא גלגלים, מתהלך בעזרת פרוטזות, מכשירים, קביים וכיו”ב). קביעת המוגבלות תעשה על ידי מוסד רפואי מוכר (בתי חולים, קופות חולים ומסגרות שיקומיות ממשלתיות). – זכאי על פי סעיף זה שדירתו הותאמה בעבר לא יהיה זכאי שוב להתאמה. 2. מי שכבר קיבל סיוע בעבר אך חלה הרעה במצב בריאותו ולכן יש להתאים את הדירה בה הוא גר או עתיד להתגורר. הקביעה תעשה על פי דו”ח של עובד שיקום. 3. זכאי שהחליף מקום מגורים לעיר אחרת ולדעת הוועדה הבינמשרדית יש הכרח בשינוי מקום המגורים, ומקום המגורים החדש אינו עונה על צרכיו. 4. נכה הרתוק לכיסא גלגלים, אשר בעבר לא היה רתוק לכיסא גלגלים וכעת בניית מעלון הוא הפתרון היחיד לבעיית הניידות שלו בבית זה.

הסיוע יכול לכלול שיפוצים שונים, התאמת פתחים, בניית שבילים, שינויים בשירותים הסניטריים והתקנת מעלון.  הסיוע יינתן רק למי שבבעלותו או בבעלות משפחתו דירה אחת בלבד בעת בקשת הסיוע.  הבקשה תוגש לפני ביצוע השינויים, למעט במקרים חריגים של שחרור מיידי מבית החולים כאשר יש דחיפות בביצוע העבודה.

איך פונים? העובדת הסוציאלית בלשכת הבריאות המחוזית תרכז את הבקשות לסיוע. המסמכים הנדרשים: א. טופס בקשה לסיוע בדיור שימולא על ידי המבקש. ב. תעודות רפואיות של מוסד רפואי מוכר, עדכניות עד שלושה חודשים לפני תאריך הגשת הבקשה המפרטות את מצב תפקודו של המבקש. ג. מי שיש לו אישור להשתתפות במימון כיסא גלגלים – יצרף את האישור העדכני עד שלושה חודשים קודם להגשת הבקשה. ד. המלצה של עובד שיקום המפרטת את העבודות שיש לבצע כדי להתאים את הדירה לצרכיו של המבקש. ה. דו”ח של עובד סוציאלי לגבי ההשלכות שיש למצב הדיור על תפקודו של המבקש. ו. אישורי הכנסה של בני המשפחה העובדים בשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

 מי שמעוניין בהלוואה בלבד או שאינו זכאי עקב הכנסה גבוהה מההכנסה המזכה – אין צורך שיצרף אישורי הכנסה.  המבקש יפנה לקבלת הצעת מחיר מקבלנים עבור ההתאמה הדרושה ויתחייב שהסיוע ישמש לביצוע השינויים שאושרו בלבד.  כאשר המבקש גר בדירה של בני משפחה – עליהם להתחייב כי הוא גר אצלם דרך קבע.

איך זה עובד? המבקש יגיע לבנק עם תעודת הזכאות ויקבל עד 50% מגובה הסיוע ויתחייב לסיים את העבודה תוך שישה חודשים. לאחר סיום העבודה, ימסור עובד שיקום דיווח על סיום העבודה לשביעות רצונו לזכאי, לעובדת הסוציאלית ולמחלקת האכלוס במחוז. הזכאי ימסור את הדיווח של עובד השיקום לבנק ויקבל את 50 האחוזים הנותרים של הסיוע לו הוא זכאי.

מי שגר בדיור הציבורי זכאי להתאמת דירתו ללא מבחן הכנסה ומספר חדרים. החברה המאכלסת תפעל ישירות מול הוועדה הבינמשרדית.

 

13. סיוע שניתן לקבל מגופים נוספים (שאינם משרד השיכון)

1. מקדמה מהביטוח הלאומי לסיוע בדיור: המוסד לביטוח לאומי רשאי לתת מקדמה מוגדלת לנכה הזכאי לקיצבת נכות  לצורך שיקום כלכלי, סיוע בדיור או ניידות, וזאת אם פקיד השיקום המקצועי במוסד לביטוח לאומי אישר לגביו שהוא זקוק למקדמה למטרות אלה. גובה המקדמה יהיה בשיעורים הבאים: 1. למי שנקבעה דרגת נכות פחותה מ-50% – עד לסכום הקיצבה המקסימלית, כפול שלוש; 2. למי שנקבעה דרגת נכות מ-50% ומעלה – עד לסכום הקיצבה המקסימלית, כפול שש.  המקדמה תנוכה מהקיצבה המשתלמת כך שסך כל סכום המקדמה ינוכה תוך ארבעים ושמונה חדשים.

2. הסדרים מיוחדים

א. פטור או הנחה מדמי הסכמה במינהל מקרקעי ישראל חוכרים המעבירים זכויות במגורים, המקבלים קצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי, ודרגת נכותם הרפואית לצמיתות  ביום העברת הזכויות הייתה בשיעור של 80% לפחות, עשויים להיות זכאים לפטור או להנחה בדמי הסכמה המשולמים למינהל מקרקעי ישראל. את הבקשה לפטור או להנחה יש לפנות למינהל מקרקעי ישראל במקום המגורים. לפרטים נוספים ראו באתר מינהל מקרקעי ישראל. (www.mmi.gov.il) http://www.mmi.gov.il/static/p42.asp

ב.  הנחה במס רכישה מקבלי קצבת נכות כללית בעלי דרגת אי כושר השתכרות העולה על 74% נכות לצמיתות זכאים להנחה במס רכישה. נכה הרוכש דירת מגורים לשם מגוריו, ישלם מס רכישה בשיעור של 0.5%. הנחה זו יכולה להינתן לאותו אדם פעמיים לכל היותר.

ג.  פטור מאגרת רישום בטאבו : אנשים עם מוגבלות ובני זוגם פטורים מאגרת רישום משכנתא ושירות ברשם המקרקעין וזאת במידה והם עונים על הגדרת נכה בתקנות המקרקעין (אגרות).

ד.הנחה בארנונה רשות מקומית רשאית לתת הנחות בתשלומי הארנונה לאנשים עם מוגבלות. ההנחות ניתנות לפי שיקול דעתה של הרשות המקומית ובתנאי שההנחה אינה עולה על 80%. יודגש כי הרשויות המקומיות אינן מחויבות במתן ההנחות.

כמו כן, המועצות רשאיות לקבוע תנאים ומבחני משנה לזכאות לפי הכללים שנקבעו בתקנות ההנחה מארנונה. הזכאים לקבל ההנחה בארנונה:

1. זכאים להנחה בשיעור שאינו עולה על 80%: • בעלי זכאות לקצבת נכות מלאה, אשר נקבעה להם דרגת אי כושר השתכרות בשיעור 75% ומעלה. • מקבלי קצבת זיקנה לנכה.

2. זכאים להנחה בשיעור שאינו עולה על 40%: • נכים אשר דרגת נכותם הרפואית על פי כל דין (למשל נכים שנכותם נקבעה לפי תקנות מס הכנסה) היא בשיעור 90% ומעלה. • זכאות זו מותנית בכך שאין בבעלותם נכס נוסף.

3. זכאים להנחה בשיעור שאינו עולה על 90%: • בעל תעודת עיוור לפי חוק שירותי הסעד, תשי”ח-1958 •

4. הורים לילד נכה, או לבוגר (המתגורר בביתם): • הורים לילד המקבל גמלת ילד נכה; • הורים לבוגר המתגורר בבית אשר מקבל קצבת נכות ובעבר קיבל גמלת ילד נכה; • גובה ההנחה ניתן על פי החלטת הרשות המקומית ומשתנה מרשות לרשות. • הזכאות עשויה להיות תלויה במבחן ההכנסות (גובה הכנסה ביחס למס’ הנפשות המתגוררות בבית). קצבאות הנכות לא תחשבנה כחלק מההכנסות. • ההנחה המקסימלית בגין ילד בעל מוגבלות הינה בגובה של 33% עבור שטח של 100 מ”ר.