הזכות לחיסיון רפואי בעת מתן אישור רפואי

 
הזכות לחסיון רפואי בעת מתן אישור רפואי

1. לא אחת מתבקשים עובדים חדשים להציג אישור רפואי למקום עבודתם בדבר כשירותם לתפקיד.
2.  החסיון הרפואי שבין רופא לבין מטופל מעוגן בדין ובכללי האתיקה המחייבים רופאים. כפי שנקבע בפסיקה:
“שמירת הסוד הרפואי, זהו אחד העניינים שטובת הציבור דורשת, היינו – שאדם יוכל לפנות לרופא בעניינים האינטימיים ביותר, מבלי לחשוש שהרופא יגלה דבר מה מעניינים אלה לזולתו. אילו האזרח היה חושש מפני גילוי דברים שונים שבינו לבין רופאו, אולי לא היה פונה לרופא כלל, וכמובן שטובת הציבור דורשת – לאפשר פניה לרופא מבלי  שהפונה יצטרך לחשוש מפני גילוי דברים אשר התכוון שיהיו בידיעתו הבלעדית של הרופא” (בג”ץ 447/72 ד”ר ישמחוביץ נ’ ברוך).

3. מספר חוקים מגנים על זכותו של אדם לפרטיות בעניינים רפואיים ומעגנים את חובתו של הרופא לחסיון כלפי מטופלו (חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981, ס’ 42 לחוק טיפול בחולי נפש, התשס”ו-1955).
4.  החובה לחסיון רפואי עומדת לאדם גם כאשר הוא מבקש מרופאו לתת לו חוות דעת רפואית. מחובתו של הרופא למסור בחוות הדעת אך ורק מידע רלוונטי. כך גם עולה מכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית אשר קובעים בפרק ד.1.ה.10 בעמ’ 30:
“הרופא ימסור רק את המידע הרלוונטי הנדרש, באופן מידתי ועל פי העניין, וימנע ממסירה גורפת של מידע רפואי”.

5. ככלל, קיומה של מוגבלות נפשית אינה מידע אשר מעסיק צריך לדעת על עובדו. עובד אשר פונה לרופא לקבלת לאישור רפואי רשאי לשמור על דבר מוגבלותו הנפשית בינו לבינו.
על כן כל עוד המוגבלות הנפשית אינה ממן העניין אסור לרופא לציין את דבר קיומה באישור הרפואי והכללתה מהווה הפרה של הדין ושל חובת החסיון הרפואי.

        בברכה,
        יותם טולוב, עו”ד

לקריאת המסמך – לחצו כאן